פעם אמרו עליהם שובבים, פראי אדם, מופרעים. היום יש לזה שם מלומד ומחפה: ילדים היפראקטיביים.
מה דוחף אותם? מה מסעיר אותם כל הזמן?
יש כנראה עניין של גנים מסויימים, יש בוודאי טבע שטבוע בילד והוא סוער וגועש ותזזיתי יותר מילדים אחרים. אבל יש מספר נקודות שחשוב לציין; חשוב לדעת בטרם נחפש לילדים אלה תרופה חיצונית, בטרם נכעס ונאבד שליטה בעצמנו...
ילד היפראקטיבי הוא בדרך כלל רגיש יותר. בעל צרכים מיוחדים בגלל סקרנותו, רצונו להשתלב בסביבה ולהיות אהוד.
הצעות לשיפור:
- תשומת לב אוהדת - יחס לכל מעשה שלו. עידוד בכל פעם שינהג בצורה חיובית.
- סביבה - רצוי מאוד לשמור על חדר רגוע בצבעים שקטים, סדר יחסי.
- מזון - יש מזונות שלא מומלץ לתת למי שהוא בעל נטיות קצת תזזיתיות, למי שהוא נסער בקלות.
- קמח לבן - רצוי להפחית נתינתו לילד מאחר שזה יוצר סוכרים מיותרים שלא כל כך מומלצים לילד עם נטיות היפראקטיביות.
- שוקולד - ידוע שלא מומלץ לתת שוקולד לילד שהוא יותר תזזיתי מאחרים. השוקולד מעורר ומסעיר אותם.
- מתוקים למיניהם - גם עוגיות פשוטות המכילות קמח לבן וסוכרים גורמות לתגובה דומה. כדאי לצמצם ולתת תחליפים - יותר חלבונים, יותר פירות וירקות.
- פעילות ספורטיבית - משהו המשלב פעילות פיזית עם עליזות - להוצאת אנרגיה ולהכנסת שמחה.
- שינה מסודרת - ילד בעל נטיות היפראקטיביות זקוק לשעות שינה מלאות ומסודרות. חוסר שינה גורם לו לדכדוך המתבטא בטרוניות ובהתנהגות קצת פרועה. זה שהוא משתולל זה לא מעודף מרץ ומעודף עירות. להפך - מתוך עייפות הוא מאבד שליטה במעשיו. התנהגותו גורמת לביקורתיות כעוסה ומכאן לתגובה פרועה יותר.
אפשר לרסנו על-ידי דרישה למנוחה מדי פעם. אולי להרגילו לעשות הפסקות יזומות. כך ישלוט בהתנהגותו. הסביבה תהיה מרוצה והוא יפרח באהדה המקיפה אותו וישתדל להתגבר על עצמו. והכי חשוב - הרבה אהבה, הבנה וסימפטיה וחיבוק...
מי לא יתרכך מזה?