הגבר שישב במשרדי היה אובד עצות, הוא חי בנפרד מאשתו מזה זמן ומעוניין לסיים את כל המחלוקות עם פרודתו בדרך של שלום ופשרה, ללא תביעות משפטיות אלא ברוח טובה. אני השבתי לו שיש אפשרות לעשות זאת באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך. אולם, נאלצתי להזהיר אותו שאם הוא יפתח בהליכים נגד פרודתו היא יכולה לרוץ לבית הדין הרבני ולתבוע אותו על כך שעזב אותה, לא שילם לה מזונות וחייב לה את כתובתה. הלקוח חשש לקחת את הסיכון שכך תעשה ולכן, הדרך היחידה הפתוחה בפניו היא להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה על כל הכרוך בכך.
ביום 23.6.09 פתרו שבעה שופטים של בית משפט העליון את הבעיה שגרמה לקשיים ולנזקים לבני זוג רבים שביקשו לסיים את מערכת הנישואין שלהם שלא בדרכים של מלחמות אין סופיות בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני. בפסק דין מנומק של כבוד הנשיאה, בהרכב שמנה שבעה שופטים יצאה ההלכה שהתירה את הפלונטר (בג"צ 5918/07 ובג"צ 6919/07).
מאחר ששתי מערכות משפט (אזרחית ורבנית) בעלות סמכות לדון בנושאי סיום הזוגיות, נקבע כי כדי למנוע דיונים כפולים מקבילים ידון בנושאי פירוק הזוגיות (למעט נושא הגט שהוא ייחודי לבית הדין הרבני) חבר השופטים אליו הוגשה התביעה לראשונה. במהלך השנים הלכה זו כונתה "מרוץ הסמכויות".
בשנים האחרונות הוקמו ליד בתי המשפט לענייני משפחה יחידות סיוע אשר מטרתן לעסוק ביישוב סכסוכים בין בני זוג בדרכי שלום, בדרך של גישור.
החשש היה שאם בן זוג מגיש בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע בבית משפט לענייני משפחה, ירוץ בן הזוג האחר לבית הדין הרבני ויתפוס את הסמכות, וזאת משום שלא היה ברור אם הגשת בקשה ליישוב סכסוך "תופסת סמכות" מבחינת מרוץ הסמכויות.
בשל הבעיה הזו התקשיתי מאוד לייעץ ללקוחותיי לפנות בבקשה ליישוב סכסוך, כי תמיד הייתי צריכה להזהיר אותם שאם בן זוגם יידע שהם מבקשים לסיים את חיי הנישואין, הוא יכול לרוץ לבית הדין הרבני ולא בטוח שלא ייקבע שהסמכות היא של בית הדין הרבני. לא לקוח אחד ולא שניים החליטו בלית ברירה לוותר על האופציה הזו משום החשש הזה, וכך נמנעה האפשרות לפתור את המחלוקת בדרך של שלום.
פסק הדין שיצא עתה מבית מדרשו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פתר את הבעיה אחת ולתמיד וקבע שאם מי מבני הזוג מגיש בתום לב ובכנות בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, שוב לא יוכל בן זוגו לפנות באותם נושאים לבית הדין הרבני.