הנשמה, הוא כינוי לאישה שלצדנו. מסתבר שדרעי חומד את שמה, ושוקל להקים תנועה חברתית בשם "נשמה". הוא לא יודע במה הוא מסתבך!!!
כל פעם שזוגתי, נשמתי, מעצבנת בפולניותה, אנחנו מתקשים לקרוא לה בשמה, ואז אנחנו אומרים לה "נשמה, ראית את הסמרטוט?" ואז היא עונה, "תסתכל בראי, תסתכל בראי". יש עוד סיפורים על נשמה. פעם זכיתי במיליון דולר בטלוטו, אני בא הביתה ואומר לנשמתי: "נשמה, זכינו מיליון בטלוטו, תארזי". "טסים לטורקיה?", שואלת הנשמה, "איזה טורקיה, תארזי, את עפה מפה".
או פעם אחרת אני בא מהעבודה באיזה 3 בלילה, ונשמתי שואלת מהמיטה "אפי, זה אתה?", ואני משיב בלא משים "נשמה, חסר לך שזה לא אני".
ובכן, אריה דרעי, נשמה זה לא הכיוון, כי נשמה תוציא לך את הנשמה. ובכלל, אסור לך להיות נבחר ציבור. אתה, עם שאגות הציבור מאחוריך השתן עולה לך לראש, ואז מסכלים אותך. דע לך, שאם תיכנס לאותו נתיב בו נכנסת בעבר, קרוב לודאי שתצא ממנו אותו סמרטוט. זה כמו סרט, תראה אותו כמה פעמים שתראה, ההתחלה והסוף – אותו דבר.
אז מה עושים? עושים רשימת יתרונות חסרונות, כאשר אל מול העיניים עומדות שאלות היסוד של מדינת ישראל. ובהיבט שלך להתמודד עם הבעיות, הייתי רושם ארבעה נושאים:
- קבלת הסכמה רחבה לחזרתך להנהגה הבכירה (קשה אך מאד מאד אפשרי, אפילו אם עבודתך תיחשב כ"עבודות שירות").
- הסכסוך עם הערבים (כולל בעיה מיידית, בעית שליט).
- החינוך והלימוד במדינת ישראל.
לו אני במקומך הייה שואל עצמי, איך אני מתגייס להוביל בעשרות השנים שלפני את בעיות היסוד האלה, לא מתוך הסכמה פוליטית של מצביעים אלא מכוח סמכות שתוטל עליך על-ידי הממשלה, ומתוך תקציבים בלתי נדלים שתקבל אך לא תנהל מהם גרוש, מחשש שידבק בך שמץ של חשש, ואל תדאג, מסכלייך מחכים לך כבר בפינה.
השמאלנים לא יסלחו לעולם לחרדים הספרדים אם הם יפתרו את בעיות היסוד של המדינה, וזו גם הסיבה היחידה לקולות הרמים נגד חזרתך - הידיעה המוחלטת שתצליח היכן שהם חוזרים ונכשלים, ואתה תביא את הסחורה במחירים הרבה יותר נמוכים, בשעה שהם מוכנים למכור את הנשמה שלנו בשביל כלום מכלום.
עזוב את המצביעים. אם תשוב להיכל ותשמע את השאגות, יתג'נן לך המוח שוב, ולדעתי לא ישלחו אותך שוב למעשיהו, כי שוורים מועדים, הולכים למקומות יותר קשים. התמקד בעשייה, קבל שכר צנוע לעמלך, ועשה טוב לעם ישראל ולמלכות שמיים.
ובכדי לוודא את הריגת רעיון ה"נשמה" עוד סיפור קטן. לפני כמה ימים, בערך ב-10 בערב, דפיקות בדלת. אני פותח את הדלת, איזה מכוער אחד לבוש שחור, עם משהו כמו קלשון עומד בדלת, דומה שתי טיפות עראק למלאך המוות מהחד גדיא של פסח.
- "אתה אפרים הלפרין תז ......., מ"א ......המכונה אפרי או אפי?" שואל המלאך הרע.
- "מודה באשמה", אני אומר.
- "שמע, בשורות לא טובות, אבל זהו, סוף הדרך. באתי לקחת את הנשמה שלך" אומר לי המכוער. ואני, בנונשרלנטיות אבל בלי להתבלבל, צועק "נשמה, נשמתי, בא פה איזה מישהו לקחת אותך...".
אז אריהל'ה שלנו, עזוב את הנשמה ותתחיל לעבוד, עזוב את הנשמה ותתחיל לעבוד!!! גם הנשמה תקבל את שכרה, אבל רק מתוצאות עמלך המבורך, רק מתוצאות עמלך המבורך.