מאז עידן הנאציזם, בו כלינו בעשן ארובות השמים, בעודכם יושבים על סיר הבשר בניו-יורק ובמיאמי - מעולם לא נשנתה התופעה המדאיגה. דומה, כי עתה היא שבה ובמשנה תוקף. בישראל הקטנטונת אומנם ערים לכך, כי משבר זהות חריף עובר על יהדותכם באמריקה של היום; אמריקה, השואפת להקים מחדש את מגדל בבל, לכונן בה שפה אחת ולהשתיתה על דברים אחדים. למול אלה, מה לכם - אמריקנים, בני דת משה - ולמגמות ההתבוללות, הרווחות כל-כך בתוככם? אלא שדומה, כי ההכרעה ההיסטורית שלכם, סוררת ופחדנית, כבר נפלה. לא הגנתם עוד על ערך הערבות ההדדית, מותג מעורר קנאה בחברה היהודית מקדמת דנא, שעה שביודעין בחרתם בנשיא אנטישמי, שרואה בישראל נטע זר בעולם, ועל-אחת-כמה-וכמה במזרח-התיכון.
אני כותב אליכם אגרת זו, בני הגולה הגדולה, ימים ספורים לפני התרגש עלינו יום האבל הלאומי. כזכור לכם מבית הספר, שני הבתים הלאומיים המכוננים בישראל, בתי המקדש - נפלו ביום ביש מזל זה, על שום שהאחים במולדת המתחדשת הפרו בה ערכי היסוד; בין אלוהים לאדם ובין האדם לחברו.
דומה, שאתם מדמים בנפשכם, כי אומנם יכולתם לבחור בשונא-ישראל כמלך העולם ובד-בבד לרחוץ בניקיון כפיכם; זאת כדי לתנות עם מצפונכם הרוגש ולכחש בו, כי הליך ההתנכרות וההתנערות הימנו כמוהו כאימוץ אסטרטגיה ישרה ותבונית. היו איפוא אמיצים, גלויים והתגאו בעצמכם: התייצבו מאחורי בחירתכם לנשיאות ארה"ב והצהירו, כי גורל הממלכה הישראלית של דורנו איננה מעניינכם.
מכתבי זה לא היה רואה אור, אילמלא דווח על אודות פגישתכם - הרכיב היהודי בתצרף המפלגה הדמוקרטית - עם הנשיא חוסיין אובמה. ביקשתם לשטוח את דאגתכם הכנה, ברוח מאמר מרדכי היהודי בשער המלך
"אם לא לעת הזאת הגעת למלכות"; אלא שסופכם למכור את בכורתכם היהודית בנזיד עדשים. לבד מנאום רהוט וכריזמטי של עורך-דין מפולפל לא הובטח לכם דבר מפיו של הנשיא האמריקני כערובה בת-ממש לחיי אחיכם בחבל הארץ המרוחק מכם פיזית, וככל הנראה, גם רגשית.
ניתן להתרשם מהחיוכים המנומסים ומן המחוות הג'נטלמניות, כי פרט לעצם קיום הפגישה עם חוסיין אובמה והַקפדתכם כי תדוּוח בתקשורת העולמית - הרי שתוכנה הענייני לא סיקרן אתכם מעולם. שוב, מצפונכם היהודי לא הניח לכם בצדק, ושוב, מצפונכם היהודי הושתק שלא בצדק, ותשקוט הארץ ארבעים שנה.
אינני מקל ראש בזימונכם פגישה שכזו. בטוחני, כי אף לא נציג אחד מחבל הארץ היהודי במזרח-התיכון לא הרים אליכם טלפון טרנס-אטלנטי, כדי לבקשכם לעלות לרגל אל הנשיא. כמותנו, חזיתם בנשיאכם הנבחר, סמוך כל-כך למינויו, מדלג בין ארצות הים-התיכון ובפיו בשורה, שעה שבאורח מופגן, אזרח מס' 1 בארצכם מדלג, בחוכמה ובעורמה, על המוקש האתני האזורי;
היא ישראל. השוו התנהגות לוליינית זו של המכהן בפועל למסעי הדילוג האחרונים של בוש-הבן בארצות האזור כנשיא הממלכה השלטת. אם לא ניחשתם, אזכירכם: ישראל שימשה לג'ורג' בוש בסיס זינוק, וישראל נבחרה עבורו כהדרן, כיאה למסכת ידידותית אמיצה בין בנות-ברית.
אני מודע לכך, כי אמרו זאת קודם - כמאמר השיר העממי בישראל - ועם זאת, הבדיחה העממית הרווחת יפה היום וקולעת יותר מאי-פעם:
מישהו יכבה אצלנו בקרוב את האור. מעולם לא נמצאה יד עלומה כזאת, שבשלה כבר לא יאירו בציון שבעת כני המנורה. אלא שדומה, כי היד העלומה הזאת משתרבבת לעת הזאת מתוך הסערה העולמית והיא מגיחה אלינו, כוחנית, תוקפנית ומאיימת, מכיוונכם.
אתם מודעים לכך, ואם לאו - אנא בקשו שיתרגמו עבורכם את כתבי העת של ארגוני הטרור הערביים. מאז נקשרו הידיים הישראליות באמתלות חסד ומוסר, צבא ישראל של דורנו סורס ועוקר. כפי שהתרשמתם, תבוסתו של צה"ל איננה אירוע חד-פעמי, רגעי וחולף, אלא תוצאה הרת-אסון של תהליכי שחיקה והונאה עצמיים ומואצים.
שורה תחתונה: ערביי הארץ וערביי העולם - נותרים, מאז 1982, בכל עימות, כשידיהם על העליונה.
הייתי בטוח כי תשאלוני: ומה בדבר השמאל בישראל, שמקצץ את כנפיכם בכל התגוששות אזורית ועתה מייעץ ברוח זו לנשיא האמריקני? ובכן, אפתיע אתכם. אשיבכם בפסוקו של המשורר בספר משלי:
"שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים...". היינו: אין לי תשובה עבורכם. נוכח האמור, לעניות דעתי, דווקא גדולה, כפולה ומכופלת, התביעה המוסרית כלפיכם.
בעקבות הסכם אוסלו, שילמו (ועודם משלמים) אזרחי ישראל בכל היקר להם, במאות הרוגים ובאלפי נכים, הואיל ונעתרו אצלנו להפצרות העולם לעודד גורמים לכאורה מתונים ולמצות עימם את השיח לשלום. מאז היציאה החד-צדדית מיישובי ישראל בחוף הנגב, המכונה "רצועת עזה", לפחות מחצית משטחה של מדינת ישראל חשופה לירי רקטות גראד מדויקות, הבאות ממדינת פלשתין בעזה וזורעות מוות במרכזי קניות, בבתי ספר ובמגדלי מגורים.
לחציו האובססיביים של נשיאכם, חוסיין אובמה, דווקא כלפי ישראל הננסית, כמוהם כסתימת הגולל על הממלכה הישראלית בת דורנו. הימור על כל הקופה בעידן ההתגרענות האזורי, פרי יוזמתו של הנשיא באמצעות השתלחויותיה התוקפניות של שרת החוץ קלינטון - אינו משאיר פתח רחב לדמיון. ישראל כבר לא תהיה כאן.
בהימור על גורל, כידוע לכם, משתתפים רק שוטים. ישראל אינה יכולה להצטוות לבטא, מרצונה החופשי, את נטיותיה האובדניות. ככל אדם חפץ חיים, במזרח-התיכון אובדן נכסים אסטרטגיים כמוהו כאובדן החיים עצמם, על כל המשתמע מכך. מאז ישראל עמדה על נפשה, לחמה בעור שיניה בטרור הערבי, שהרים ראש מאז הסכמי אוסלו; זאת משום שלא יכולה הייתה להמשיך לשאת במחיר האבדות בנפש - אין מחזות האימה של אוטובוסים מפויחים שבים למרכז הבמה. החדשות הטובות הן, כי אין כרגע לאיש בישראל - גם לא לאנרכיסטים ולפציפיסטים - כוונה ורצון לשוב ולראותם.
יהודי אמריקה, אם גורל הקיום היהודי בדורנו יקר ללבכם - אל תחמיצו שנייה אחת חולפת בכל זמן נתון. הממלכה הישראלית של דורנו מתערערת ובעיירה היהודית שריפה.