מדריך לאמהות עובדות בחופשת הקיץ

גישה חלופית לאסטרטגיה הדוחקת הורים, ואמהות בפרט אל קצה היכולת, תוך חוויית כישלון למול המרוץ הבלתי פוסק כנגד הזמן, היא הגישה של ויניקוט לגבי "אמא טובה דיה". בניגוד לשאיפה להיות "אמא מושלמת" - יצור שלא קיים, למזלם של הילדים (חשבתם פעם, כמה מתסכל זה עלול להיות לגדול למודל מושלם?). שהרי, עם כל התחכום שלנו ושל הטכנולוגיה בעידן המודרני, עדיין יש רק 24 שעות ביממה, ובשאלה מי מנהל את מי, הזמן תמיד מנצח. וכשמפסידים - חשוב לא להפסיד את הלקח, שבמקרה הזה אומר - שעל משהו צריך לוותר. אפשר לעשות הכל - אבל לא את הכל, באותה יחידת זמן. או בשפת הניהול - חוק פרטו הידוע - להתמקד ב-20% ההשקעה שתניב 80% מהתפוקה וכל היתר בונוס. וככל שנבין זאת מהר יותר, כך נחסוך את הזמן שאנו מקדישים לתסכול והאשמה עצמית. אחת הפריבילגיות של לעבור את העשור השני לחיים, משולבת בדרך-כלל בתובנה לגבי היכולות הראליות שלנו, בשילוב עם פחות התרגשות כשלא מספיקים. ערך נוסף להטמעת תפיסה זו, הינו מודל שפוי יותר לילדים שלנו, ביחס לזמן. עצירה להתבוננות פנימית, מגלה, שהיחס שלנו לזמן ניזון משורשי הילדות והמודל ההורי שקיבלנו. שאלו את עצמכם, איזה מודל אתם רוצים להעניק לילדיכם והאם אכן התוצאה הרצויה מושגת?

"אמא טובה דיה", המשולה בניהול גם ל"מנהל/ת טוב/ה דיו/ה" משקפת מנהלים ומנהלות, המתמקדים במשימות החשובות, בהם יש להם יתרון יחסי. מיקוד בחוזקות, מאפשר להתבלט ולתת ערך מוסף ביתר קלות, ובכך לעשות יותר עם הזמן שיש. את יתר הדברים ניסו להאציל לאנשים אחרים החזקים בכך מכם, או שזמנם יקר פחות משלכם. למשל בבית, אם בחינוך הילדים הערך המוסף המשמעותי שלכם, הוא בזמן איכות, או בחינוך לערכים - השאירו את הדברים בהם אתם פחות מצליחים ליצר את המיטב, לאחרים. כמו להביא מנקה או מורה פרטי למשימות הקיץ, במקום להיכנס למלחמות מיותרות - או להגיע עייפים ומותשים להמשך הערב. עלות מנקה או מורה פרטי, הינה השקעה טובה מאוד ביחס לטיפול פסיכולוגי בהמשך.

לאי של הספק - מתוך הבנה שלא באמת ניתן לנצח את הזמן, ושאנו נוטים לתכנן תמיד יותר ממה שאפשר להספיק, עדיף לנקוט בשיטה הפוכה, שלוקחת שיוצרת איים של זמן ביום, כטווחי ביטחון. למשל, במקום לדחוס פגישה אחרי פגישה, ולהיות כל הזמן בתסכול מהאיחורים, פרגנו לעצמכם תכנון זמן הגעה של כרבע שעה מראש לכל פגישה. גם אם זה בא, על חשבון דחיית פגישה אחת ביום. הדבר יאפשר לכם להיות יותר נינוחים ויעילים לאורך היום, לבזבז פחות משאבים על לחצים ואי-נעימויות והכי חשוב - להרגיש טוב. נשים רבות מאופיינות ברצון לרצות את הזולת, ועל כן הן מעמיסות את יומניהן יתר על המידה ולא לוקחות בחשבון זמן הפרעות. פעמים רבות הן מצליחות להיות מאוד יעילות, אך במחיר כבד של מותשות וחוסר שביעות רצון תמידית. הגיע הזמן להתחיל לרצות קצת את עצמכן והבריאות שלכן, והמרוויחים הבאים בתור יהיו הילדים והמשפחה - שבדרך-כללהם המקום בו התסכול והעייפות, מוצאים פורקן. צרו אי של הספק, גם בין המעבר מהעבודה לבית, במקום לרוץ הביתה עם תחושות האשם של מיעוט הזמן עם הילדים, פרגנו לעצמכן רבע שעה של מנוחה, בין העבודה לבית - לרישום הדברים שמציקים לכם, כך שישארו על הנייר למחר ולא בראש, לנשום עמוק ולהירגע מהמרוץ בעבודה ולהיכנס הביתה במצב צבירה נינוח יותר. פרגנו לעצמכם רבע שעה של נחת עם בן הזוג, שמצטרף מהמירוץ שלו - במקום לצרפו ישר, למאבק הקיומי על תקתוק הילדים. זכרו - רבע שעה פחות תמיד שווה הוויה איכותית יותר בהורות וזוגיות. רק 50%-25% מהזמן של מנהלים נמצא בשליטתם, בשל בלת"מים (בבעיות בלתי מתוכננות). שימוש מושכל בידיעה זו ליצור איי זמן, יאפשר קליטת, בלתמים אלה בנינוחות יחסית.

"עצלנות" ו"פינוק" הם ערכים שזכו ליחסי ציבור גרועים מדי, בעידן ההישגי המודרני של ימינו. כשלמעשה ההיפוך המודרני "המוערך" שלהם - הוורקוהוליזם, אינו טוב בהרבה. החוכמה היא האיזון, לאפשר לעצמכם גם להרפות, להתבטל, כמדד חשוב לניהול נכון של הזמן והבריאות. כך גם לילדים בקיץ, זו הזדמנות לשבור את השגרה, תוך יצור שגרה אחרת, לוחצת פחות. אל תחששו לשנות כללים בקיץ, תוך הגדרה שאלו כללים זמניים. גם אם ה"חופש" הינו ההיפך הגמור של חופש עבורכם, אפשרו חוויית חופש לילדים. תנו להם להתמודד גם עם שעמום - המפתח מסוגלויות של סקרנות, העסקה וויסות עצמי - בלי לקחת בכל רגע נתון את תפקיד "צוות הוואי ובידור". בנוסף, אפשרו לעצמכם, משהו אחד מפנק בכל יום. הדבר יחסוך לכם משאבי זמן וכוחות רבים על תחושות תסכול, שיתפנו לעשייה והוויה חיונית לאורך זמן. ויהוו מודל לילדיכם, שנעים, מותר ואפשר ליהנות - גם כשגדולים.