הפרעת קשב וריכוז במבוגרים שכיחה בהרבה ממה שמקובל לחשוב, כ-4% מכלל המבוגרים מעל גיל 18 לוקים בהפרעה זו. ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז, אינם נרפאים ממנה וגוררים אותה לבגרותם.
יש אנשים שבתור ילדים, ההפרעה לא בלטה, אך כשבגרו ונאלצו להתמודד עם מטלות קשות יותר של החיים, באה ההפרעה לידי ביטוי.
הפרעת קשב וריכוז משפיעה לרעה לא רק על היכולת הלימודית, אלא בתחומים רבים כמו: זוגיות, חיי משפחה, הצלחה בעבודה ועוד. ההפרעה פוגעת בביטוי הרגשי וביכולת להתמודד עם רגשות, ביכולת להיות מאורגן וביכולת לשמור על מוטיבציה, היא אף פוגעת בשינה ועירנות.
בעזרת טיפול תרופתי ניתן לשפר חלקים מסויימים של הבעיה או לפחות להביאה למצב שניתן, על-ידי טיפולים נוספים כגון קוצ'ינג וטיפול קוגניטיבי, לתקן את הכשלים בצורה יסודית יותר.
חלק מהאנשים עם הפרעת קשב וריכוז מגיעים לטיפול פסיכיאטרי בגלל תחלואה נלווית כמו: דיכאון או חרדה, כאשר רק אז הם מגלים שהם לוקים בהפרעת קשב וריכוז. ישנה קבוצה נוספת שמאובחנת ופונה לטיפול רק אחרי שילדיהם מאובחנים כבעלי הפרעה זו ואז מתבהר להם ממה סבלו במשך השנים.
כיום המודעות להפרעה הולכת וגוברת הן בקרב אנשי המקצוע והן בציבור. כולי תקווה שאנשים רבים יותר יזכו לטיפול בתופעה שמגבילה אותם ומכבידה על חייהם, מה שיפתח להם דרך חדשה.