1. עדכנו את הדפדפן שלכם – ודאו שיש לכם את הגרסא העדכנית ביותר של הדפדפן המועדף עליכם. כותבי וירוסים מכירים את נקודות החולשה של הדפדפנים ואיך לנצל אותן כדי להפיץ קודים זדוניים.
2. שנו סיסמאות לעיתים קרובות – לא הדבר הכי פופולרי לעשות, אבל עדיף שתשנו את הסיסמאות לכל תיבות הדואר והחשבונות שלכם, כי פעולה זו יכולה לצמצם משמעותית את הנזק במקרה שמישהו אכן יצליח לחדור למערכת.
3. השתמשו בסיסמא שונה לכל חשבון – אל תשתמשו בדברים שיכולים לזהות אתכם בקלות, כמו שם הבת שלכם או שם הרחוב שבו אתם גרים. במקום זה בחרו סיסמא חזקה שתשלב אותיות קטנות וגדולות (באנגלית) עם ספרות אקראיות.
4. פרופיל משתמש במקום אדמיניסטרטור – לפרופיל האדמיניסטרטור יש הרשאות שלפרופיל המשתמש אין, לכן בגלישה ברשת במקומות ציבוריים זה עדיף שתיצרו פרופיל משתמש על המחשב שלכם מאשר שתתחברו תחת פרופיל האדמיניסטרטור. כך תוכלו לצמצם את הנזק במקרה ומישהו כן הצליח לפרוץ את המערכת שלכם.
5. גיבוי – לפני שאתם לוקחים את המחשב הנייד החוצה, הגנו על התמונות שלכם, מוזיקה, מסמכים ושאר מידע יקר על-ידי גיבוי פשוט על-ידי צריבה על דיסק או שמירה על USB. מחשבים ניידים מועדים לגניבה או לנזק פיזי בנוסף לסכנות של גניבת מידע בצורה של האקינג. לכן, השקיעו כמה דקות לגיבוי המידע.
6. עדכנו את תוכנת ההגנה שלכם – ודאו שתוכנת האבטחה שלכם (אנטי וירוס או חבילת אבטחה) מעודכנת בחתימות הוירוסים העדכניות ביותר והשתמשו בסריקות יזומות (ועמוקות) לעיתים קרובות יותר.
7. נטרלו את אופציית שיתוף הקבצים או התיקיות – כאשר אתם מתחברים באזור ציבורי ובאמצעות רשת ציבורית, גולשים באותה רשת יכולים לצפות במידע הקיים במחשב שלכם במידה ובחרתם לשתף קבצים ותיקיות בעת ההתחברות. כדי לשמור על פרטיותכם מומלץ לא לאפשר את אופציה זו, וכך לשמור על המידע שלכם פרטי ולא נצפה.
לסיכום: ההגנה על המחשב לא מסתכמת רק בשינוי ההגדרות והסיסמאות; יש לשים לב גם באילו אתרים אתם גולשים – זה נכון תמיד, אבל על אחת כמה וכמה כשמדובר בגלישה אלחוטית. עד כמה שאפשר, הימנעו מהתחברות לאתרים שמצריכים העברה של מידע רגיש, כמו למשל פעולות בחשבון הבנק וכדומה. ואם אתם מוכרחים להשתמש ב-webmail (גישה לתיבת דואר שנמצאת על שרת) השתמשו באופציית ה-HTTPS (גלישה מאובטחת).