בין 'מבקר התיאטרון' ל'בריוני התרבות'

המחזאי שמואל הספרי ועו"ד אלדד יניב ניסחו מסמך מעניין על הרצוי והמצוי בשמאל הישראלי. למקרא הראיון עימם במוסף הארץ שקלתי ברצינות לשוב לכור מחצבתי כשוחר שלום שהעם היהודי יקר לו. "שמאל לאומי" הם קוראים לזה, ואין מתאים ממנו לשכמותי. אלא שימים ספורים חלפו וה"שמאל" הישראלי, שמזמן נפח את נשמתו והוא מוטל כנבלה סרוחה באין קברן, מצא לו "מתנדב-דובר" בדמותו של הפולני מיכאל הנדלזלץ [בריוני התרבות, הארץ 16.9.09]. כתבתי בכוונה "פולני" משום שהוא מחזיק בדרכון פולני, כי "נולדתי שם". אני נולדתי במרוקו ואף שאני יכול לקבל דרכון מרוקאי, אין לי כזה. מי שמחזיק בדרכון נוסף ודואג לעדכן את תוקפו, מכין לעצמו פתח מילוט ליום כי יבוא. הדבר מקובל במדינות רבות בעולם, אבל מדינת-ישראל אינה מדינה ככל המדינות! מדינת-ישראל נאבקת על קיומה ואזרחיה היהודים מחוייבים לקחת חלק במלחמתה. העריקים בפוטנציה שבתוכנו אינם אלא דומן בואש שמקומם כאן מזיק ומיותר. מיכאל הנדלזלץ הוא מבקר תיאטרון. מבקר תיאטרון, משמע, מבקר בתיאטרון. כמבקר הוא מתארח אצל מארחים וחייב לנהוג בהם כבוד. אסור לו לרגע לשכוח שהוא אורח! עליו לקבל את כללי המקום ולהתנהג בנימוס. לשבת במקום שיזמינוהו לשבת, להקשיב בנחת ולהשתדל להבין את כוונת המארחים. כאורח מקצועי שתפקידו לספר את שראו עיניו ושמעו אוזניו, עליו להיות פתוח לקלוט את המירב ולמסור את הדברים כהווייתם. רק לאחר שעשה זאת באדיקות וביושר, מותר לו להביע את דעתו וגם זאת בדחילו ורחימו. הנדלזלץ רחוק מכך שנות אור. המבקר הפולני הלז מכנה את שמואל הספרי ואלדד יניב "בריוני התרבות" על שהעזו לתת ביטוי פומבי למחשבותיהם. לו - מותר, להם - אסור! הוא "מבקר תיאטרון", הם "בריוני התרבות", אף על-פי שהם "השתלחו" כלשונו במסמך אחד ויחיד ואילו המבקר הפולני הלזה מתבריין כבר עשרות שנים ואין אונס. הוא פורץ ורואה מה שהוא רוצה לראות, שומע מה שהוא רוצה לשמוע, "מעבד" את הבלילה שרקח ורץ לספר לחבר'ה סיפור משלו כאחרון המתוסכלים. איפה הוא ואיפה ד"ר חיים גמזו המנוח? ככל הזכור לי, את המונח הנלעג "סמול" טבע לא אחר מאשר העיתונאי המיוחס דורון רוזנבלום. והעובדה שהמונח הזה קנה לו אחיזה רחבה מדברת בעד עצמה ואכמ"ל. ה"סמול" הישראלי רחוק מכל מרכיבי השמאל המוכר בעולם הפוליטיקה - הוא אשכנזי בלבד, אדון, עשיר, דשן ונהנתן, החברה מעניינת את עכוזו הלבן, ובלשונו של אצ"ג - שייך ל"ציונות המגד אשר בעורפה עומד בית שאנן, והאישה והטף בו כעגלי מרבֵּק, בלי אֵל ובלי מלך ובלי תשוקת מלכות עוד". אין לנו מעוות יותר מאשר בריון קשקשים הקובל על בריונות! זהו מעוות שלא יתקון לעולם עד אשר יחלוף מן העולם, ולא דיברתי עוד כלל ועיקר על חוכמת הפולני מחשש עינא בישא.