פרשת דוח גולדסטון, המאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, היא הוכחה לאוזלת היד של משרד החוץ והעומד בראשו. ועדת גולדסטון לא החלה את עבודתה בתקופת ממשלת נתניהו, ולכאורה הממשלה הנוכחית אינה אחראית ישירות לתוצאות העגומות. יחד עם זאת, למעלה מחצי שנה הממשלה הנוכחית מכהנת ושר החוץ שלה, יחד עם כל אנשי משרדו, אמורים היו לדעת היטב מה תהיינה התוצאות של ועדת החקירה של גולדסטון. ראוי היה גם להתכונן ליום הפרסום בצורה טובה. לצערנו הרב, מתברר שתרבות "כיבוי השריפות" נטועה היטב גם במשרד החוץ. שר החוץ נמצא מחוץ לתמונה האמיתית של הדיפלומטיה משום החרם שהטילו עליו בארה"ב ובאירופה, וודאי במדינות ערב.
ישראל לא תצליח להסביר את עמדתה ומעשיה על-ידי ניסיון להדוף את האשמות שהוטלו עליה בדוח באמצעות "הוכחות" משפטיות" או ראויות. היא חייבת לומר את האמת, תהיה כואבת ככל שתהיה: מלחמה ומוסר אינם הולכים יחד כפי שפורנוגרפיה וצניעות או התחסדות אינן מסוגלות לדור בכפיפה אחת.
ההמצאה האולטימטיבית של מה שמכונה משפט בינלאומי, בו נכללים חוקים המסדירים, לכאורה, גם את נושאי המלחמה, היא פארסה שאין גדולה ממנה. נכון שישנם רבים המתפרנסים מתחום זה, דוגמת השופט גולדסטון וחבריו לוועדה, אך עובדה זו אינה הופכת את הגותם לנכונה. הסיבה לכך היא שמאז ומעולם מלחמה היא שיא האלימות, מעולם לא היו בה חוקים וגם לא יהיו. מי שמתיימר לשים סייג לפעילות מלחמתית במישור העקרוני, ראוי שייבדק היטב ומהר.
דוח גולדסטון - ראוי גיחוך
מאז משפטי נירנברג ועד היום לא נעשה צדק על-פי המשפט הבינלאומי באף מלחמה ובאף מקום. הצדק היחידי היה, תשאלו את האמריקנים ואת האירופים, שפת הכוח והניצחון. מוסר המנצחות הונחל על המנוצחות ותו לא. מי שקורא את האמנות השונות, את הררי המחקרים שנכתבו למטרות אקדמיות בלבד ולאולמות ממוזגים שבהם מתנהלים על-פי מיטב הכללים של הנימוס, אינו יכול שלא לגחך על דוח גולדסטון. מי שנמצא הרחק מקווי החזית וסכנות מסוגל להוציא תחת ידו את המופתיות שביצירות המשפטיות. לעולם הוא לא יוכל ליישמן בשדה הקרב האמיתי.
ציון העובדה שהשופט גולדסטון הוא מבכירי המומחים למשפט בינלאומי ממש מיותר. מי בכלל קבע מהו המוסר "המתאים" לעתות מלחמה ולעתות שלום? מיהו הפטרון של המוסר בעולם הציני הזה? בצדק נשפטו הנאצים במשפטי נירנברג, אך מי מבין האמריקנים נתן את הדין ל"מוסרי" שבמעשי המלחמה שנעשו אי-פעם בהיסטוריה: הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי? האם מעשיהם של האמריקנים במקומות אחרים בעולם, מאז ועד היום, באמת עומדים בסטנדרטים של המשפט הבינלאומי?
קחו למשל את "המוסרית" שבמדינות העולם, רוסיה של פוטין. ניתן להתפעל מחוקי המלחמה אשר נשמרו בקפדנות במלחמתה האחרונה נגד גאורגיה. וכך הלאה דוגמאות אינספור ל"מוסר כליות" או לצביעות כל מיני גורמים ליברליים, בעיני עצמם אשר מתוך שעמום, מחפשים פרנסה בכתיבת דוחות.
די להתבכיין
מבצע "עופרת יצוקה" היה מוצדק ולו מבחינה אחת: ישראל רשאית להשתמש בכל הארסנל הנמצא בידה כדי להביא לסיום ירי הטילים על יישוביה, בכל האמצעים העומדים לרשותה ובכל העוצמה. אסור לישראל להצטדק אלא לומר בריש גלי: מי שיקום עליה יצטרך לשלם מחיר כבד מנשוא.
חמאס וכל ארגוני הטרור הם אזרחים לכל דבר ועניין. אפילו האו"ם אינו מכיר בו כארגון לגיטימי, ומנגד עזה איננה מדינה. המשמעות הנגזרת היא שמלחמה נגד חמאס היא מלחמה נגד אזרחים, לכן היא אסורה, כפי שמלחמה נגד אל-קאעידה היא מלחמה נגד אזרחים "תמימים".
מבצע "עופרת יצוקה היה צריך, לעניות דעתי, להוביל לתוצאות טובות הרבה יותר. ראשית, כל הנהגת חמאס הפוליטית והנייה בראשה, הייתה צריכה לשכון לבטח בעולם שכולו טוב. אסור היה שישראל תיסוג מעזה עד היווצרות רצועת ביטחון, כולל בפילדלפי שבה יישבו כוחות בינלאומיים. לצערנו, המלאכה לא הושלמה.
עתה, על ישראל לומר בקול רם וברור: היה וחמאס יחליט לשבור את הכלים מחדש, עזה תהפוך למלכודת אש ומה שהיה ב"עופרת יצוקה" ייחשב כאין וכאפס למה שיהיה. זו ההסברה הטובה ביותר והתשובה לדוח גולדסטון. או כמימרת שר הביטחון מלפני כשבוע, יש להפסיק להתבכיין ולהתנצל.