ראש בריא למיטה חולה

בארה"ב מתחולל בימים אלו מאבק, שיש המכנים אותו "קרב ווטרלו" של ממשל אובמה, על שם הקרב ששם קץ למסע כיבושיו של נפולאון ביוני 1815. ייתכן כי יהיה זה המאבק הפוליטי בו תיבלם תנופת ה"שינוי", שאותה הוביל אובמה במאמץ להפוך את ארה"ב למדינה סוציאליסטית יותר. ה"שינוי" באופייה של ארה"ב הוביל לגירעון התקציבי החזוי הגבוה ביותר בתולדותיה, כ-9 טריליון דולר, קרי 5.2 אחוזים מהתל"ג, הרבה מעבר למה שנחשב קביל, זהיר או בר-קיימא - שיעור המוביל להרס מעמדה הכלכלי והבינלאומי של ארה"ב. המהלך המרכזי הבא של אובמה, לאחר הלאמת ענקי הרכב וההתערבות המסיבית בשוק הבנקאות, עומד להיות הלאמה של תחום הביטוחים והשירותים של מערכת הבריאות. על-פי הערכות הממשל, מדובר במענה לכ-45 מיליון איש חסרי ביטוח רפואי, ש-15 מיליון מתוכם הם מהגרים בלתי חוקיים, 15 מיליון שאינם מבוטחים מתוך בחירה וכ-15 מיליון שגם אם יעבדו ספק אם יוכלו לשלם עבור ביטוח כזה. וכך נראה, שבשל בעייתם של כ-15 מיליון אמריקנים, שאינם מסוגלים לממן לעצמם ביטוח רפואי, עומד הממשל לפגוע בתוכניות ביטוח ובחסכונות בריאות של כ-250 מיליון אמריקנים הנהנים משירותי הבריאות וברופאים המקיימים מערכת בריאות מן המתקדמות והיעילות בעולם, ולהפוך מערכת זו לשירות ממשלתי ריכוזי, עמוס פקידים ורגולציות, שידרדרו מאוד את רמת שירותי הרפואה. סקר בקרב רופאים שנערך על-ידי ה"אינווסטר ביזנס דיילי" מגלה, כי אחד מכל שני רופאים שוקל לעזוב את מקצועו, אם ייכָּפה החוק המוצע. חוק הבריאות במתכונתו המוצעת יכפה על כל אמריקני תשלום של מס ביטוח בריאות ויחייב את חברות הביטוח לקבל כל מועמד, גם אם הוא חולה שידוע מראש כי לא יכסה את הוצאות טיפוליו - מהלך שיהפוך את תעשיית הביטוח לחדלת פירעון, שהרי כל עיקרון הביטוח מבוסס על כיסוי סיכונים בלתי ידועים - ולא על העברת החשבון עבור נזק שכבר נגרם, למישהו אחר. הדבר דומה למי שמבטח את מכוניתו לאחר תאונה כדי להינצל מתשלום החשבון בגינה. את החשבון המיועד של תוכנית הבריאות ישלמו כלל המבוטחים באמצעות דמי ביטוח אוניברסלי שיגדלו. עונש מיוחד מזמן החוק לאמריקנים האחראיים שביטחו עצמם מראש - מס בשיעור 40 אחוז על דמי הביטוח של רבים מבני המעמד הבינוני. המהלך המוצע צפוי לפגוע אנושות בחברות הביטוח הפרטיות וליצור חברת סעד ענקית בחסות הממשל. למרות זאת, החוק שישפיע על שישית מן הכלכלה האמריקנית מתוכנן לעבור בבתי המחוקקים, מבלי שמישהו יקרא אותו בעיון (אם בכלל). סנאטור תומאס קרפר, חבר ועדת הכספים של הסנאט האמריקני, העומדת להצביע על הצעת החוק, אף הצהיר: "איני מתכוון לקרוא את הנוסח הסופי של החוק. הוא מסובך מדי ומבלבל. כל מי שטוען שהוא קרא את החוק והבין אותו - משטה באנשים ומשקר." להוסיף עוון על פשע, שללו מנהיגי הרוב הדמוקרטי את הדרישה להביא את הצעת החוק, המשתרעת על פני למעלה מ-1,000 עמודים, לעיון הציבור באמצעות רשת האינטרנט לפחות 72 שעות לפני ההצבעה. הערכות ראשונות של עלות החוק מדברות על למעלה מ-800 מיליארד דולר על פני 10 שנים, שהם כ-100 מיליארד דולר יותר מהיקף שוק המשכנתאות וההלוואות של פאני מיי ופרדי מק, החברות אשר קריסתן הובילה למשבר הכלכלי האחרון.