לא פעם אנו שומעים, כי ישראל אינה שוויץ, וכי המציאות שלנו גרועה, מפחידה ו/או אלימה יותר. זה גורם לנו לזקוף קומה ולטעון שאנו קשוחים יותר, וכי אירופאים לא יבינו אותנו. אנו סבורים, שלהם אין את הידע כיצד להתמודד עם איסלאם קיצוני והם לא יודעים כיצד לעמוד מולו.
האמנם?
אחרי משאל העם שהתקיים ב-30 לנובמבר בשוויץ, בו נאסר בארץ הגבינות והשעונים לבנות צריחים למסגדים, התשובה לשאלה "מי באמת יודע להביט לאיסלאם הקיצוני בלבן של העיניים" כבר לא ברורה. כמעט שישים אחוזים מתושבי המדינה השלווה הזאת ראו בצריחים אלו איום על אורך החיים שלהם. כמו שמכירים זאת היטב תושבי חיפה, יפו ועכו היהודיים, המקבלים שירותי השקמה חינמיים מדי בוקר בסביבות השעה ארבע, קריאות המואזין הם לא משהו שאתה נהנה ממנו. צרחות אלו, שלא מתחשבות בכל הלא-מוסלמים באזור, מבטאות, אליבא דתושבי שוויץ, את דריסת הרגל הגסה של האיסלאם הקיצוני באירופה, שחלקים ממנה כבר מזמן השתעבדו לו באופן טוטאלי.
חשוב לציין כי בשוויץ לא נאסר על בניית מסגדים, חס וחלילה, או על חופש הפולחן. נאסר רק על בניית צריחים גבוהים, שאין בקוראן שום מצווה לבנותם, אגב. רבים מקרב הפוליטיקאים הצבועים בשוויץ ובאירופה (במיוחד במדינות כמו שבדיה וצרפת, שם כל מחבל מקבל בית חם והופך לאורח רצוי) התחילו במתקפה על רצון העם השוויצרי. אולם יש לזכור, כי העם הוא הריבון, ואילו הפוליטיקאים אמורים רק להיות שליחיו. אין בימינו כלי דמוקרטי יותר ממשאל העם, בו בדומה ליוון העתיקה, כל אזרח רשאי להביע את דעתו באופן ישיר. ולכן הפוליטיקאים צריכים להתיישר עם רצון העם.
רבים יטענו, כמובן (כמו חן משגב
[קישור]) שמדובר בסטירה לזכויות האזרח, לחופש הפולחן והשד יודע למה עוד. זה יעמיק את הקרע בין המוסלמים לנוצרים באירופה, טוענים הם. אולם כדאי להיזכר בהתבטאות של רג'פ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, שאמר ב-1997 את המילים הבאות: "המסגדים הם הקסרקטינים שלנו, הצריחים - כידונינו, הכיפותיהם - קסדותנו והמאמינים - חיילינו". השוויצרים, התברר, זכרו היטב את המילים האלו והראו לארדואן וחבריו מה הם חושבים עליו.
ומדוע צריכה ישראל ללמוד משוויץ? יותר מדי הכרעות נופלות בארצינו ללא שום קשר לרצון העם. הפוליטיקאים שנה אחר שנה נבחרים על-פי מצע מסוים ומשנים את עורם תוך חודשים ספורים. מי שנבחר עם סיסמאות של שלום ופינוי יישובים מפציץ את לבנון ועזה ומאשר בניית התיישבויות. מי שמבטיח יד קשה כלפי המחבלים ויישוב יהודה ושומרון עומד לשחרר כמעט אלף רוצחים מהכלא ומקפיא את הבנייה כמעט לשנה שלמה. העם מצביע ימין - ומקבל שמאל. מצביע לבן - מקבל שחור. וכך פעם אחר פעם.
יש יותר מדי נושאים, בהם אסור להשאיר את ההחלטה לפוליטיקאים, שמקפצים ממפלגה למפלגה, מזגזגים ומורשעים בתדירות גבוהה מדי. שאלת רמת הגולן, מלחמה בטרור, פינוי יישובים, חלוקת ירושלים - קבלת החלטות בנושאים אלו צריכה להיות בידי העם, גם אם תוצאות משאל העם לא ימצאו חן בעיניי ההנהגה הרופסת והמזגזגת.
ומי יודע, אולי אז נרגיש קצת יותר קרבה לנבחרינו, נוכל להזדקף קמעא וגם נרגיש שאנו, האזרחים - ריבון אמיתי במדינתינו, לא רק פרה, שחולבים אותה ללא הפסקה, ואז שוחטים.