מה קרה לבני בגין?

השחיקה בעמדותיו של המותג בגין, ובנקיטת עמדות מנוגדות לעמדות שולחיו ולהבטחות מפלגתו ערב הבחירות, מתבטאת גם בעמדה המדינית החדשה שאימץ לעצמו. אם עד לבחירות התחייבו ראשי הליכוד לשני לאווים – לא למדינה פלשתינית ולא לפגיעה בהתיישבות, הרי הליכוד ברובו, ובכלל זה בני בגין, הפרו את שניהם. על הפגיעה בהתיישבות כבר דיברנו. אבל מסתבר שבגין גם ויתר על הלאו הראשון. מי היה מאמין שהאיש יסכים, בניגוד מוחלט לתורת שתי גדות לירדן של מורו ורבו האידיאולוגי ז'בוטינסקי, לקריעת נתחים מארץ ישראל המערבית, לטובת הקמת מדינה פלשתינית בתחומיה? לא מאמינים? רק בשבוע האחרון פרסם בגין בבטאון הבית של השמאל, 'הארץ', מאמר נרחב ומנומק שמסביר "למה אין הסכם (עם הפלשתינים) ולא יהיה בקרוב", ובו הוא מטיל את מלוא האחריות לקיפאון המדיני על אש"ף. במאמר מלומד, עמוס מובאות מייגעות, תוך ציון מדויק של המקור ומועד בואן לאוויר העולם, הוא טוען כי המו"מ הישראלי-פלשתיני נותר קפוא והסכם עם אש"ף לא נראה באופק, בשל החלטות הוועידה הששית של הפתח. "פתח אינה מקבלת באמת", מתאונן בגין, "את 'פתרון שתי המדינות' ואינה מסתפקת כיעד סופי אפילו בהקמת מדינה עצמאית בקווי 67' שבירתה ירושלים". מן המאמר עולה שבגין כבר השלים עם הקמת מדינה פלשתינית במולדת העם היהודי. אילו אש"ף קיבל את פתרון שתי המדינות, הייתה הארץ נחלקת למדינה ישראלית ולמדינה פלשתינית. עכשיו נותר לו, למסביר הבכיר של הליכוד, שלא ממשלת ישראל אחראית לאי-הקמתה. לא מצאנו במאמר אף מילה אחת המסתייגת מעצם חלוקת הארץ ומסירת נתחים ממנה לאויב האכזר. "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר" (יומא, פ"ו, ב'). זכותו של בגין, כפי שאמרנו בראש הדברים, לבצע תרגילי 'סלאלום' אידיאולוגים, אפילו לחבור לעמדות השמאל ולהיות חסיד נרצע של דת המשפט והבג"צ. מותר לו ללכת עם השמאל והערבים בסוגיות כמו ההקפאה, היחס ללשון העברית, סוגיית פיצול סמכויות היועהמ"ש, רציפות החנינה ל"פושעי" ההינתקות, נוסחת "שתי המדינות" – סוגיות בהן פעל במפורש בניגוד לדעת שולחיו. כך שאם נותרה יושרה ב'מיסטר קלין-בגין', שומה על אביר המוסר הפוליטי, לבצע מהלך דומה לזה שביצע ברוב הגינות ב-1999, כשהתנתק באומץ ראוי לשמו מן הפוליטיקה, החזיר לבוחריו את המנדט והלך הביתה.