קידומו של החוק לעריכת משאל-עם - טרם-נסיגה מרמת הגולן, או מכל שטח ריבוני אחר - אינו אלא שרות-דב לכנסת: בכך ירתה זו לעצמה, במו-ידיה, ברגל, ואילו ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, רק סינדל את עצמו.
רעיון משאל העם הועלה עוד ב-1994, כש
יצחק רבין ניהל משא-ומתן עם סוריה על נסיגה מהגולן. על אותו משגה חוזר עכשיו בנימין נתניהו, שממש כמו רבין, בשעתו, מבקש לשחרר את עצמו מההחלטה הגורלית ומעדיף להעביר את הכדור לידי העם.
ישראל, למי ששכח, היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בתור שכזו, משאל-עם בה הוא אקט מיותר לחלוטין. כמוהו כעצם בגרונם של הכנסת ונתניהו גם יחד. עריכתו רק פוגעת בלגיטימיות של בית המחוקקים, שכבר נבחר, ממילא, על-ידי העם, ולכן היא אינה אלא הבעת אי-אמון בו.
מי שעתיד הדמוקרטיה הישראלית באמת יקר לו, ייטיב לעשות אם יהרהר שנית בהשלכות לטווח ארוך של מנגנון משאל העם. אם המנגנון הזה באמת טוב ורצוי כל כך - מדוע צריך, בכלל, בחירות וכנסת? הדעת הרי נותנת שמשאל-עם רק עלול לפגוע במשילות השלטון וביציבותו. יתר על כן: במדינה כל כך משוסעת, כמו זו שלנו, קיימת סכנה מוחשית שחידוד השסעים, באמצעות משאל העם, רק יחריף.
החלטות פטאליות
אסור לשכוח שקיומו של משאל כזה עלול להוות תקדים גם בנושאים אחרים שחוצים את הציבור הישראלי. זו, בדיוק, הסיבה מדוע התנגד, בתוקף ובצדק, ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, ב-1952 לעריכת משאל-עם בסוגייה הרגישה של הסכם השילומים עם גרמניה. זו גם הסיבה שראש הממשלה, מנחם בגין, לא ביקש להחליף את הכנסת בציבור הבוחרים, כשהביא לאישורה את הסכם השלום עם מצרים. אחרי ככלות הכל, הלגיטימיות של השניים החלה ונגמרה בכנסת.
אסור לשכוח שהשימוש במשאל-עם אינו נפוץ בדמוקרטיות המודרניות. אפילו שווייץ, אחת הדמוקרטיות היחידות שעדיין מקיימות אותו, משתדלת מאוד לצמצם את השימוש בו, מן הטעם הפשוט: עריכתו רק מעידה שציבור הבוחרים אינו סומך על הממשלה שלו בקבלת החלטות מסוימות.
אבל זהו, בעצם, רק הרע במיעוטו. חסרונותיו של משאל העם מרובים וגלויים לעין. מלבד אלה שכבר מנינו, ניסוח שאלותיו עלול להיות מוטה על-ידי טיב השאלה והגבלת מרחב תגובתו של המצביע ובכך להשפיע על התוצאות; הוא אינו מאפשר, בשום פנים ואופן, פתרונות מורכבים וטיפול בבעיות מסובכות, הדורשים ידע טכני רב, שממילא חסר לרוב הציבור, אלא רק הכללות של תשובות "כן" או "לא"; דעותיהן של קבוצות-מיעוט עלולות שלא לבוא לידי ביטוי בתוצאותיו, מה שיגרום להחלטות שגויות ופטאליות, שבסופו של דבר לא יפעלו לטובתו של רוב הציבור.