פרשת 'בא' הינה הפרשה הראשונה שבה הקב"ה הורה לעם ישראל, דרך משה רבינו, לקיים את מצוותיו. ולכן פרשת 'בא', מבחינה הלכתית, הינה הפרשה הראשונה לתורה, וכפי שידוע, רש"י טען בפירושו הראשון לתורה, שהציווי שבפרשת 'בא' "החֹדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב', ב) מהווה, למעשה, את תחילתה המעשית של התורה - ולא פרשת 'בראשית'.
הבה נתבונן ביתר שאת בפרשת 'בא', ונראה כיצד היא מקבילה ל'בראשית', וכיצד אותן הקבלות רלוונטיות לימינו אנו. ראשית, המצווה הראשונה בפרשת 'בא' מקדשת את החודשים, ודרכם את החגים ואת השנה - למעשה את הזמן. והזמן הינו מימד חשוב ביותר לעם הנבנה בהווה, וייבנה בעתיד על-ידי ציונו והבנתו של עברו הייחודי. כמובן, אותו זמן שנקדש ב'בא' נברא - יחד עם האור והחומר - ב'בראשית'.
ועוד, בפרשת 'בא' אנו חווים את ה"קליימקס" של עשרת מכות מצרים - ארבה, חושך ומכת בכורות. אפשר לראות בבירור שאותן מכות באו ללמד את פרעה ואת מצרים - אבל גם את בני ישראל - שישנו כוח אחד ויחיד ששולט על כל אלילי מצרים - מהנילוס ועד לחמה - ושעל-פי מאמרו, היאור יהפוך לדם וקרני החמה לא יזרחו על מצרים.
ב'בראשית' "ורוח אלֹקים מרחפת על-פני המים" (בראשית א', ב'), וב'בא' ה' "נהג רוח-קדים בארץ כל-היום ההוא וכל-הלילה" (שמות י', יג). ב'בראשית' "והארץ הייתה תֹהו ובֹהו וחֹשך על-פני תהום" (בראשית א, ב), וב'בא' "ויהי חֹשך-אפלה בכל-ארץ מצרים (שמות י, כב). ובמכה הקשה מכולן - מכת בכורות - ה' הראה לעולם כולו כיצד הוא פועל - מידה כנגד מידה - נגד אלו שפוגעים בבנו בכורו ישראל. בהיותו כל יודע, ה' הינו גם כל יכול. ואת אלוקותו הייחודית הוא הפגין בסימונו את כל בכורות מצרים למוות - "מבכור פרעה... עד בכור השפחה... וכל בכור בהמה (שמות יא, ה).
זה הזמן לשאול: מדוע לא יכול היה הקב"ה להוציא את עם ישראל במינימום ניסים - על-פי הכלל שה' לא "שש" לעשות ניסים, ועושם רק כאשר "אין לו ברירה", כביכול. על-פי אותו רעיון, יכול היה הקב"ה להביא על מצרים את מכת החושך מייד, לבקש ממשה להורות לבני ישראל לקחת באותה עת את הזהב והכסף של המצרים ולצאת ממצרים בנחת. אחרי כשבוע, מצרים הייתה מתעוררת ומגלה שבני ישראל נעלמו עם רכושם. באיזה הלם וחוסר אונים הייתה נמצאת מצרים? איזה נס גדול - יחיד ואלגנטי היה זה יכול להיות?
ברם, התסריט הזה לא מצא חן בעיני ה', כי הייתה לו מטרה חינוכית חיונית. ללמד את כל האנושות, מאז ולתמיד, שיעור גדול מאוד. מצרים דאז הייתה האימפריה הגדולה של העולם הקדמון. בראש האימפריה ישב פרעה שהאמין שהוא הוא האלוהים. ברם, היו לו כמה בעיות בשכנוע העם בכך. הגדולה ביניהם - המוות. לכן, מה עושים? משכנעים את העם שהמלך לא באמת מת, אלא ממשיך שלב ב' בחייו במקום אחר - בפירמידות. שם הוא יחיה לנצח, כפי שמתאים לאל. מה לא עושה אדם בעל אגו אלוהי כדי לשכנע את עצמו ואת העם במה שיצרו רוצה?
לכן, רצה הקב"ה להכניע את פרעה, לנער אותו מן הדלוזיות הקשות שהוא יצר, ובו-זמנית להוכיח לעולם כולו שיש רק אלוקים אחד - ה' "אלֹקי אברהם אלֹקי יצחק ואלֹקי יעקב" (שמות ג, טו). לכן, עשר מכות הנחית ה' על מצרים, כנגד עשרת המאמרים שבהם נברא העולם.
המטרה: להראות לאדם שלא היה נוכח בבראשית, שאותו קב"ה שבחסדו ברא את העולם, כאשר יחר אפו יעניש קשות את אלו הטוענים שהם הוא.
עשרת המכות היו אמורות לשכנע את העולם אחת ולתמיד שה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. לדאבוננו, זה לא קרה. בני אנוש, מסיבות אגואיסטיות - מיוהרה וגאווה, מעקשנות "נאורה" שהמדע הינו הדרך היחידה להגיע לאמת, ומדבקות ברעיון שכל מה שהמדע אינו יכול להוכיח, אינו יכול להיות אמת, הובילו את האנושות לבנות פירמידות רעיוניות. במצרים הפירמידות נבנו כדי להוכיח שהמלכים הם בני אלמוות וחיים לנצח בתוך אותם מבנים.
היום מדענים ממציאים מבנים רעיוניים כגון זה שנקרא רעיון "המולטיוורס".
הרעיון: בעת המפץ הגדול, (שלמעשה הינו אירוע ייחודי שנמצא מחוץ לטבע, קרי, מחוץ לאמת המדעית) נבראו אולי, לא יקום אחד (יוניברס) שכל-כך מתאים בהתפתחותו ליצירת תנאים אידיאליים לחיים, אלא נבראו מספר יקומים, עם קבועים שונים, בחוקי היסוד שלהם, ורק "במקרה" יקום אחד נברא אשר עונה על הדרישות הקפדניות של החיים.
וורסיה יותר מעודכנת של אותה תיאוריה גורסת, שישנו יותר מיקום אחד שחיים אפשריים בו, קרי, שטווח של ערכים לקבועים של חוקי הטבע מסוגלים לתמוך בחיים. בקיצור, החיים לא דורשים הכוונה "אנתרופית" מיוחדת של הרבה תנאים כדי להיווצר. ברם, ברור שאין שום ראייה לתיאוריות הללו, וגם ברור שלעולם לא תהיה הוכחה מן היקום הזה לקיומו של יקום אחר שנברא באותו המפץ הגדול.
ובכן, מדוע מבזבזים מדענים מבריקים אנרגיה רבה כל-כך בבניית ארמונות תיאורטיות לא פחות מרשימות ולא פחות עקרות מן הפירמידות? בשל סיבה אחת בלבד: הם מחפשים הסבר לבריאת העולם -- הסבר ללא אלוקים - למרות שעל-פי שיטתם עצמם, אין למדע כל סיכוי לשחזר בשום ניסוי אירוע אחד וייחודי שלא יכול לחזור על עצמו, לפחות לא בנוכחותם של עדים שהם בשר ודם.
לכן, כדאי לכל האסטרופיזיקאים להפנים את העובדה שלבריאת העולם לא יכולים להיות עדים, חוץ מאותו עד יחיד שבראו. אחרי שכולנו נפנים שאת בראשית אי-אפשר לשחזר, על כולנו לקרוא שוב את פרשת 'בא', שבה הקב"ה הוכיח לעולם דאז שהוא כל יכול, שהוא הוא האלוקים, שאין עוד מלבדו. הוא הוכיח את העולם אז, ואנו כבניו מחוייבים לעשות כמוהו - להפיץ את האמת האלוקית לכל פינה בעולמו. היה 'בראשית' והיה 'בא'.