X
יומן ראשי
חדשותתחקירים
כתבותדעות
סיפורים חמיםסקופים
מושגיםספרים
ערוצים
אקטואליהכלכלה ועסקים
משפטסדום ועמורה
משמר המשפטתיירות
בריאותפנאי
תקשורתעיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורהלכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונתמיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עתוידאו News1
פורמיםמשובים
שערים יציגיםלוח אירועים
מינויים חדשיםמוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טוריםבלוגרים נוספים
רשימת כותביםהנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישיםפירמות
מוסדותמפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורתאירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומייםאירועים כלכליים
אירועים מדינייםאירועים משפטיים
אירועים פוליטייםאירועים פליליים
אסונות / פגעי טבעבחירות / מפלגות
יומנים אישייםכינוסים / ועדות
מבקר המדינהכל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
היענותו של בג"צ ב-1969 לעתירתו של יהודה רסלר למען התרת שידורי טלוויזיה בערב שבת היא שבישרה כי היאחזות השמאל בבית המשפט העליון עתידה להפר את דבר הקלפי
▪  ▪  ▪
כאשר החליטו שופטי בית המשפט העליון שיש להם גם הסמכות לבטל חקיקה של בית הנבחרים מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כבר לא יכלו נבחרי הציבור, שלא לכך התכוונו בשעה שהולידו חוק זה, להחזיר את השד לבקבוק

מדוע שונאים כל-כך את בית המשפט העליון
ענבל בר-און
יובל אלבשן, במאמרו - מסביר את תהליך הפיחות של אמון הציבור במערכת בתי המשפט * לשיטתו, בית המשפט העליון הפך לדוברו של המעמד הבינוני, במסגרת 'מיסחור, מגזור והפרטת' כל רשויות המדינה * כולל ולרבות - בית המשפט העליון
לרשימה המלאה

כך ביטל בג"צ חוקים לא חוקתיים
ענבל בר-און
לבג"צ דימוי ציבורי של 'מתערב בפעולות הכנסת' * בפועל במשך 17 שנה, מאז היחקק חוקי היסוד, בוטלו אך ורק חמישה סעיפי חוק שנמצאו סותרים את חוקי היסוד * לקרוא ולשפוט * מאמר שישי בסדרה
לרשימה המלאה

אקטיביזם שיפוטי: של מי האדמה הזו
ענבל בר-און
הציונות מזוהה עם גאולת הקרקע * 'עוד דונם ועוד פרה' היייתה ססמתה * עתודת הקרקע של ישראל קטנה, והכל (ערבים, יהודים, בדווים, תושבי עיירות פיתוח) נאבקים עליה * מאמר רביעי בסדרה
לרשימה המלאה

אקטיביזם שיפוטי - המפח הגדול
עו"ד גולדבלט משה
האקטיביזם השיפוטי איכזב * הבג"צ, שידו בכל, אינו פותר את בעיותיהם של אזרחים וגופים הזקוקים לו וברוב המקרים הוא מושך את ההדיינויות זמן רב, ולבסוף פוטר את הפונים אליו בפסקי דין שאינם מביאים את מצוקתם לידי פיתרון
לרשימה המלאה

ביקורת בג"צ על הכנסת: גזענות
ענבל בר-און
בניגוד לדימוי שפרידמן מנסה ליצור, בג"צ נקט ריסון שיפוטי בעתירותיהם של חברי כנסת אחד כנגד השני * בניגוד לדימוי, הוא אינו כלי שרת של השמאל, והעניק סעדים גם לכהנא כאשר החוק דרש זאת * מאמר שני בסדרה
לרשימה המלאה

בית המשפט העליון משמש זה שנים רבות מעין מגרש משחקים של מחנה השמאל. אלא שעד לשנת 1977, השנה שבה עלה הליכוד לשלטון, לאף אחד לא ממש היה איכפת כיצד נבחרים שופטיה של הערכאה העליונה או מהם גבולות סמכויותיה. מי שהגיעו לשם היו, בדרך כלל, מתדיינים שביקשו להכריע בריבם הפרטי. עתירות לבית הדין הגבוה לצדק הוגשו רק לעתים רחוקות, וגם אז היו אלה בעיקר עתירות שלא ענינו במיוחד את מרבית הציבור אלא רק את המקורבים לעניין עצמו.
הפעם הראשונה שקולו של בג"צ נשמע ברמה באותה תקופה, הייתה בעת שעו"ד יהודה רסלר עתר נגד ממשלת ישראל על שאין היא מתירה לשדר גם בימי שישי בערב בערוץ הטלוויזיה היחיד שפעל אז. השופט צבי ברנזון המנוח, המתין לעותרים בביתו ביום שישי אחר-הצהריים, וכבר באותו ערב שידרה הטלוויזיה הישראלית להמוני בית ישראל. השמועה אומרת שהייתה זו עתירה מוזמנת, ושמי שהחליט בה היה מוכן ומזומן מבעוד מועד להכריע לטובת אלה שביקשו להיות ספונים בבתיהם מול המסך המרצד, במקום להתרוצץ בחוצות העיר.
יש להניח שכבר אז, בשנת 1969, היו מי שהפנימו את הלקח של אותה עתירה, שאופיה הפוליטי, האנטי-דתי, בצבץ מכל שורה בה. אבל בעשור שחלף מאז ועד למהפך הפוליטי הגדול, נותרו הדרכים למגרש הרוסים - שם שכן אז בית המשפט העליון במשכנו הישן - שוממות למדי. רק במחנה השמאל, מן הסתם, התכוננו ליום סגריר. שם לא שכחו, שהמשלט שהוקם בבית המשפט העליון מצפה להם כאופציה אחרונה, אולי, לשמירה על כוחם, שבקלפיות התמעט והלך מבחירות לבחירות.
ואז הגיעה שנת 1979, והמהפך הגדול - האמיתי, לא זה שחולל הליכוד שנתיים קודם לכן - החל. מפעל ההתיישבות מעבר לקו הירוק אך זה החל לקבל תנופה, ובמחנה השמאל עלה רעיון חדש: לנסות ולעצור אותו באמצעות שופטיו של בית המשפט העליון. העתירה הניסיונית שהוגשה אז ידועה מאז כ"פרשת אלון-מורה". קבוצת ערבים הגישה את העתירה באמצעות עורכי דין ישראלים, יהודים כמובן, על סמך תשתית משפטית כדלהלן: לעם היהודי אין זכויות לאומיות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. החזקתו בשטחים אלה היא "זמנית" בלבד, מתוקף המושג "תפיסה לוחמתית". לפיכך, טענו העותרים, בשטחים אלה מותרת בנייה לצרכי ביטחון בלבד, שכן הריבון בהם הוא המפקד הצבאי.
בית המשפט העליון, בהסכמת הפרקליטות המדינה, הזרוע האחרת של "כנסיית שלטון החוק", נענה לעתירה, וקבע שליהודים אסור לבנות בארצם-הם, זו שהובטחה להם בהצהרת בלפור ובכל האמנות הבינלאומיות שנחתמו כדי לאשררה משפטית. מכאן החלה ההתדרדרות: לפתע מצאו את עצמם היהודים נשלטים בידי "ריבון משפטי", שבו לא בחרו ושעל קיומו לא ידעו עד אז.
בתזמון "מושלם" התמנה באותה עת אהרן ברק לשופט בבית המשפט העליון, והאקטיביזם השיפוטי החל לפרוח ולהכות שורשים. במחנה השמאל המובס אלקטורלית ששו ושמחו כמובן על ההכרעה ב"פרשת אלון-מורה" והחלו להציף את בית המשפט העליון בעתירות פוליטיות מן הסוג שבו ההכרעה נגזרת תמיד מהשקפות עולם אישיות ולא רק משיקולים משפטיים טהורים.
השיא, כמובן, הגיע כמה שנים מאוחר יותר, כאשר שופטי בית המשפט העליון החליטו שיש להם גם הסמכות לבטל חקיקה של בית הנבחרים מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. נבחרי הציבור, בשעה שהולידו חוק זה, בוודאי לא לכך התכוונו, אבל עד שהתבהרו להם הנסיבות החדשות, כבר אי-אפשר היה להחזיר את השד לבקבוק.
הנה כי כן, כך קם להם - ליהודים המבקשים להיאחז בארץ-ישראל, להתיישב בה ולבנות אותה - כוח פוליטי שבו לא בחרו, השולט בהם ללא מורא, ללא בקרה, ומכריע עבורם הכרעות פוליטיות מובהקות, על-פי קו אידיאולוגי הנתמך על-ידי מיעוט קטן בתוכם. אם חפצי חיים הם, תרתי משמע, עליהם לעשות להחזרת כוח השליטה בגורלם לידי נבחרי הציבור שלהם.
לאתר מגזין מראה
ד"ר חיים משגב הוא עורך-דין ומרצה למשפט פלילי
תאריך:  05/02/2010   |   עודכן:  06/02/2010
מועדון VIPלהצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כלליחדשותרשימותנושאיםאישיםפירמותמוסדות
אקטואליהמדיני/פוליטיבריאותכלכלהמשפט
סדום ועמורהעיתונות
קיצור תולדות האקטיביזם השיפוטי
תגובות  [ 26 ]מוצגות  [ 26 ] כתוב תגובה 
1
וכעת ריבלין הפוץ ממסד את השד
אלישמע  |  5/02/10 22:45
2
הסמול שולט במדינה
נגאסקי  |  6/02/10 00:29
3
מד"ר למשפטים הייתי מצפה ליותר
אלטע קאקער  |  6/02/10 01:27
4
הכל בגלל בגין:"יש שופטים בירוש
קורןנאוה טבריה  |  6/02/10 03:28
 
- בגין עשה העבודה השחורה לסמול
אינסטה לטור  |  6/02/10 10:43
5
יש שופטים טובים וגם לא טובים
ישע  |  6/02/10 11:08
6
למה מצפים מעו"ד ימני
עוד אבחנה  |  6/02/10 11:08
7
מה שהבין השופט צבי ברנזון
עידן סובול  |  6/02/10 11:13
 
- תחמן....
י.ש  |  6/02/10 12:14
 
- קיצור תולדות י.ש
עידן סובול  |  6/02/10 13:22
 
- אל תקלל, צא בגילוי נאות.האמנם? ל"ת
א. זרח  |  6/02/10 15:39
 
- בניגוד לכול מיני אנונימיים
עידן סובול  |  6/02/10 16:47
8
קצת פרופורציות
יחזקאל גליל  |  6/02/10 12:08
9
להכניס לשד את הבקבוק !
ישמעאל  |  6/02/10 12:46
10
יישר כוח לכותה המאמר ל"ת
א מ רול  |  6/02/10 14:15
11
יש להפסיק להתדייו על העבר
נביל  |  6/02/10 16:01
12
חופש מכפיה דתית
עוזי אורנן  |  6/02/10 16:57
 
- תגובתך באתר זה, לכבוד היא לנו!
הניה  |  6/02/10 20:46
 
- מה אומרות תגובות בשמות בדויים?
עידן סובול  |  6/02/10 23:15
 
- מדינת כל אזרחיה
עוזי אורנן  |  7/02/10 00:13
13
העליון המבצר האחרון של השמאל  ל"ת
dodel  |  6/02/10 18:30
14
תגובות שדגל שחור מתנוסס עליהן.
ירון זכאי  |  6/02/10 20:57
 
- מילא אם המאמר היה מדויק
אלטע קאקער  |  6/02/10 23:19
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ציפי לידר
שרשרת מפוארת של גרים מיתרו ועד לתַּנאים, דוגמת רבי עקיבא ורבי מאיר בעל הנס, שמוצאם ממשפחת גרים, אשר תפסו מקום מרכזי ביהדות, משמשים מודל לדבקות בתורה ובמצוותיה, מתוך אהבה. מודל לעשרת הדברות
מתי דוד
איומים מילוליים לא גורמים לפריצת מלחמה, כשם שנאומים חיוביים ופייסניים לא מובילים לפריצת שלום    הסיכויים להגיע לשלום עם סוריה, לפי דעתם של הפרשנים, מתבססים אך ורק על תקוות, תחזיות, הערכות, נבואות, שכולן הן אשליות ממוחזרות
יריב מוהר
תקופת אוסלו קבעה את המשוואה המדומה - זכויות אדם או ביטחון    ביטחון צריך להפסיק להיות מילה גסה - או לא רלוונטית - בקרב שוחרי הזכויות
איתן קלינסקי
גרילת תרבות הוכיחה במאבק עובדי אקרשטיין בירוחם, שאומנות יכולה להיות לא רק מעניינת, אסתטית ונחמדה, היא גם יכולה להיות כלי משמעותי במחאה ציבורית צודקת ולשינוי חברתי
צבי גיל
המו"מ הממושך על שחרור גלעד שליט כפה עלינו את החמאס כפרטנר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il