פורנוגרפיה, פדופיליה, הגנה על חופש הפרט, סמים, אלימות, סביבת אינטרנט בטוחה, אחריות הורית. אלו הם מילים ומושגים הנשמעים בימים אלה ביתר שאת באמצעי התקשורת ובאולמות הדיונים בכנסת.
ככל פיתוחי הטכנולוגיה והמדע, גם האינטרנט על האתרים שבו והנגישות אליהם, מביאים איתם פיתוח, חופש, הרחבת דעת, תקשורת, אופקים חדשים ותקשורת בינאישית בלתי אמצעית. אבל אליה וקוץ בה: אתרי האינטרנט משנים במקביל את עולם המושגים שלנו, את מרחב המחיה, ומעוררים תהיות, בעיות ומגבלות שלא הכרנו קודם.
פדופיליה ברשת היא מגיפה שהולכת ומתפשטת בקצב מהיר, מגיפה הקיימת ברוב מדינות העולם כאשר גופי אכיפת החוק עומדים חסרי-אונים מול התופעה המזוויעה. אומנם ננקטות כמה דרכים ונעשה ניסיון להתמודד עם המגיפה, אבל ניתן לקבוע באורח החלטי כי אמצעי הבלימה אינם מספיקים ומתקשים להתמודד עם המציאות העגומה.
הסיבה העיקרית נובעת מכך שהחוק הקיים אינו אוסר צפייה בחומר תועבה או גלישה בחיפוש אחר החומר, והאיסור חל רק על החזקת חומר תועבה, פרסומו, הצגתו או הפקתו. התוצאה הבלתי נמנעת היא אלפי פדופילים המשתמשים בחומר ומחליפים קבצים, וקשה מאוד לאתר את המקורות. ישנו שיתוף פעולה הדוק עם ישראל ממשטרות מרחבי העולם, ישנן יחידות מיוחדות ב-FBI החוקרות עבירות אלו, אם על-ידי מעקב אחרי מעבירי הקבצים, או על-ידי מתחזים החודרים לצ'אטים ולפורומים בהם מתנהלת פעילות פדופילית.
אלא שבכך לא די. האחריות אינה מוטלת רק לפתחם של ספקי שירות האינטרנט המאפשרים לגלוש באתרים שונים בעולם, או למפיצי הקבצים. נושא רגיש זה יטופל בעתיד הקרוב על-ידי השלוחה החברתית של אומ"ץ, שתנסה לגייס קבוצת חברי כנסת שיביעו נכונות להירתם לפעילות משותפת.
אחריות כבדה יותר מוטלת על המורים ומחנכי הדור הצעיר. המחנכים, ובעיקר ההורים, שאינם יכולים לעמוד יותר מן הצד ולהשלים עם המצב הבלתי נסבל הקיים.
המחנכים: תפקידו של בית הספר הינו עיצוב אזרח פעיל בחברה. אזרח בעל ידע נרחב, הכרת דעות שונות ואף חריגות, הבנת והפנמת החוק, המוסר והאתיקה.
גם בתפיסת תפקיד מערכת החינוך מתגלעים לאחרונה בקיעים - כמו בפרשת לימוד שיריה של יונה וולך, שמסעירה בימים אלה חוגים רחבים במדינה.
ההורים: קיים מושג הנקרא אחריות הורית שאף הורה לא משוחרר ממנה.
באיטליה, בשבוע האחרון, בהחלטה תקדימית, חייב בית המשפט את הוריהם של חמישה צעירים לשלם פיצוי של 450,000 אירו לצעירה שנאנסה בידי בניהם. בית המשפט במילאנו הטיל את האחריות על הורי הנערים שביצעו אונס קבוצתי בנערה בת 12. ההורים הואשמו בכך כי לא ליוו את תהליך גידול בניהם בהקניית מסרים חשובים כמו "כיבוד רגשות ורצונות הזולת". לדעת השופטת, "ההורים לא נתנו מספיק את דעתם לאחריות הטמעת הערכים" - אחריות הורית. גם כאן, בישראל, במקרים רבים קיים מצב של אי-לקיחת אחריות מצד ההורים.
גם הורים היוצאים לעבודה מדי יום, גם אלה העובדים שעות ארוכות חייבים במסגרת אחריותם לחנך דור עם רגישות, פתיחות, הבנה וידע, מתן זכות בחירה וערכים לצדק ומוסר.
בהיעדר לקיחת אחריות על-ידי המחנכים וההורים, המדינה היא זו שתיאלץ להטיל עליהם אחריות שכזו.