החוצפה הפושעת של הערבים והתבטאויותיהם השקריות, מלינות על כך שכללנו את מערת המכפלה וקבר רחל ברשימת אתרי המורשת. חוצפה זאת מוזרה במקצת, הרי את האתרים הללו לא אנחנו כללנו באתרי המורשת שלנו.
עוד בזמן שסב-סבו של סלאם פיאד רעה עדרים במדבר ערב הסעודית, וסב-סבו של אבו מאזן רחץ בנהר הפרת, לנו הייתה היסטוריה. אבותינו שלנו חיו בחברון ואמהותינו נקברו בחברון ובבית לחם.
אני מבין כי הם נזעקים מסיבות פוליטיות, אך הכחשת ההיסטוריה היהודית הינה המשך להכחשת השואה. אבו מאזן וחבר-מרעיו מנסים לכרות את ההיסטוריה והמורשת היהודית, ובכך לקבל לגיטימציה למאבקם על שטחי ארץ ישראל כולה.
אם לא הייתה לנו אחיזה בחברון, לא תהיה לנו מורשת בירושלים!
לא להוריד את הראש! ואצלנו? מתנצלים כרגיל.
ראש הממשלה
בנימין נתניהו, שקיבל את ההחלטה החשובה הזאת, מנסה לפייסם באמירות לא ברורות כאילו הכוונה היא רק לשיפוצי המתחמים. בכך מראה נתניהו (שוב) חולשה ושוב מזמין את ההתקפות הבינלאומיות על ישראל.
מההיסטוריה (והפעם הלא-רחוקה, אפילו הקרובה מאוד) כבר נוכחנו לדעת כי בכל פעם בה הורדנו את הראש, גברו מאמצי העולם להוריד לנו אותו. הבריחה מגוש קטיף הובילה ללחץ כפול לנסיגה מיהודה ומשומרון, ההקפאה ביהודה ובשומרון הגבירה את הלחץ על ירושלים, עוד קצת הלאה ותל אביב נכנסת לרשימה.
מוחקים מסורת - עוברים לאוגנדה לא, מדינות ערב לא אוהבות את שהותנו כאן. נכון, אירן וסוריה הן האיומים העיקריים, אך גם ממצרים "ידידתנו" גוברים הקולות האנטי-ישראלים. לתזמורת זו הצטרפה סוכנות אונסק"ו של האו"ם, סוכנות התרבות והחינוך מטעם. לאונסק"ו הנוצרים אמליץ לפתוח תנ"ך, אותו אין הם שוללים ולקרוא אותו שוב. מערת המכפלה? סיפור חברון? השאירו אותו כמו שהוא, אל תסלפו לנו את ההיסטוריה, גם לא בתמורה לנזיד עדשים, אבל זה כבר סיפור תנ"כי אחר.
שינוי ההיסטוריה הוא סממן של ניסיונות למחיקת התרבות והמסורת היהודית. בלי תרבות ובלי מסורת, חוזרת ונשאלת השאלה של שלישיית "מה קשור" בשירם - "למה לא אוגנדה?"...