שר החוץ
אביגדור ליברמן אינו ראוי, לעניות דעתי, להיות שר החוץ של ישראל. הוא אינו תורם במעמדו לקידומה של ישראל ולקשריה הדיפלומטיים. שר החוץ של ישראל אינו זוכה, בלשון המעטה, לאהדה רבה באירופה ובארה"ב. למותר לציין, כי גם בקרב מדינות ערב, מר ליברמן אינו אישיות רצויה. זו הסיבה לקביעתי כי הוא אינו ראוי להיות שר החוץ של ישראל. דעותיו הפוליטיות הן עניינו הפרטי ונחלת כל תומכי מפלגתו. את זאת יש לכבד, גם אם הנזקים המדיניים נראים לעין בצורה מובהקת.
תהיינה דעותיו הפוליטיות של מר ליברמן אשר תהיינה, ראוי הוא לזכות להליך משפטי הוגן ולהתנהלות תקינה של מערכות אכיפת החוק. מצער לקבוע כי מר ליברמן אינו זוכה לכל מה שגדולי המגינים על שלטון החוק וזכויות האדם מטיפים לו.
מזה עשור ויותר, מר ליברמן נמצא תחת חקירה בלתי נגמרת שלא הצמיחה, עד היום, שום כתב אישום ואפילו לא בדל של אישום. בכל התקופה הזו, בתדירות של כמה חודשים, מתפוצצת פרשה חדשה הקשורה אליו והיא מסתיימת בקול ענות חלושה. בינתיים, שמו מוכתם שוב ושוב, ואפילו פוגעים בבני משפחתו. זו לא התנהלות ראויה, בלשון המעטה.
גם מי שדעותיו הפוליטיות מרגיזות ציבורים רבים, והוא אפילו שר חוץ של מדינת ישראל ללא עשייה דיפלומטית מי יודע מה, ראוי גם ראוי להגנה מפני שרירות לב, פגיעה בכבודו ובמשפחתו, ומעל הכל - מחזקת החפות העומדת לו כמי שאפילו כתב אישום לא הוגש נגדו עד היום. ההדלפות בתקשורת, ההופכות מיד לכתב אישום זוטא, בלתי נסבלות, במיוחד כשהמדובר בנוהג הנמשך שנים רבות, עד כדי עינוי דין.
יש להדלפות המכוונות נחיצות ולא כאן המקום לדון בה, אך יחד עם זאת, ההדלפות אינן יכולות לשמש תחליף לכתב אישום הנידון בהיכלות המשפט אלא בחוצות העיר. הדרישה המינימאלית, להפסיק לשפטו בעיתונים ובכלי תקשורת אחרים, לגיטימית לחלוטין. ההסתתרות מאחורי "זכות הציבור לדעת", במקרה זה של עשור ויותר של חקירות והדלפות, ללא שום תוצאה, היא מעשה שלא ייעשה.
יש להפריד הפרדה מוחלטת בין היותו של מר ליברמן שר החוץ של ישראל, לבין היותו אזרח הזכאי לכל הגנת החוק והמשפט כל עוד לא הורשע בכלום. מוזר למדי כי אנשי עולם המשפט ממלאים את פיהם מים ולא יוצאים למתקפה נגד נוהגים פסולים הנהוגים במערכת אכיפת החוק, גם אם מר ליברמן אינו ראוי בעיניהם, ובעיניי גם, להיות שר החוץ של ישראל.