|
|
| ברשת הסופרמרקטים "סלואן", למשל, מוכרים כבר, מזה שנים, בהצלחה רבה, מוצרי-מזון כשרים מתוצרת ישראל, עד כדי כך שההיצע לא תמיד מדביק את הביקוש. ברשת זו נמכרים, בין היתר, מוצרי בשר ההודו המעושן מתוצרת קיבוץ טירת צבי, המופצים תחת השם המסחרי "ירדן" | |
|
|
|
צרכן המזון האמריקני, החרד כל-כך לבריאותו ולתזונתו, מאמין בכל ליבו שחותמת ה"כשר" על אריזת המזון היא ערובה לאיכות גבוהה מהממוצע המקובל, כמו גם לרמת פיקוח, גבוהה מהמקובל, על תהליכי הייצור. מסיבה זו לא נרתעות החברות לייצור מזון לשלם שכר גבוה כל-כך למשגיחי הכשרות, ואפילו לממן עבורם נסיעות ארוכות לחו"ל, ובלבד שאלה יוכלו להשגיח מקרוב על כל המתקנים ועל תהליכי ייצור המזון, כל אימת שהם מתבצעים מחוץ לגבולותיה של ארצות-הברית.
לדברי בעלי חברות המזון האמריקניות, משתלם להם להוציא, מדי פעם, כמה אלפי דולרים עבור הנסיעות של המשגיחים, באשר חותמת הכשרות על המוצר משלמת את עצמה מהר מאוד ואפילו מותירה עימה רווח. ואכן, מוצרי המזון האמריקניים, הנושאים את חותמת הכשרות, נמכרים היטב ותפוצתם מצויה בעלייה מתמדת.
ברשת הסופרמרקטים "סלואן", למשל, מוכרים כבר, מזה שנים, בהצלחה רבה, מוצרי-מזון כשרים מתוצרת ישראל, עד כדי כך שההיצע לא תמיד מדביק את הביקוש. ברשת זו נמכרים, בין היתר, מוצרי בשר ההודו המעושן מתוצרת קיבוץ טירת צבי, המופצים תחת השם המסחרי "ירדן". לכל הדעות זהו הישג לא מבוטל, בהתחשב בכך שלמכור לאמריקנים מוצרי-בשר, ובעיקר בשר-הודו, כמוהו כמכירת קרח לאסקימוסים. עם זאת, אליה וקוץ בה: לא תמיד קל למצוא על המדף את המוצר הכשר של "ירדן" ולעתים תכופות נאלץ מנהל הסופרמרקט להצטדק על חסרונו של המוצר רק מהסיבה שהוא נחטף מהר מדי והמשלוח החדש עדיין בושש לבוא.
כך או אחרת, לגידול המשמעותי במכירת מוצרי מזון כשר בארצות-הברית כבר לא ניתן להתכחש. מדובר בתופעה שמתורגמת ל-750 מיליון דולר בשנה, ויש אפילו הטוענים למיליארד דולר. רק כ-25 אחוזים מהסכום הזה נובעים ממכירת מוצרי-מזון כשרים לפסח. שאר המוצרים, הנמכרים כיום בארצות-הברית עם חותמת הכשרות, הם מוצרים מתוצרת חברות לא-יהודיות מובהקות.
|