על-פי "מקור ראשון" מיום 12.3.10, אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה לאמנויות, מציגה תערוכה בשם "השדרה הראשונה" ובה סילופים היסטוריים בדבר כיבוש יפו, תוך התעלמות מהאזרחים היהודיים בתל אביב שנפגעו מהירי של הערבים כלפיהם. התערוכה מציגה חלק מהאמת, בכך שיש בה התמקדות מכוונת בסבלם של ערביי יפו שברחו מהעיר.
חצי אמת גרועה משקר, כי יש בה אחיזה במציאות אשר גורמת למתבונן מהצד להאמין בה, דבר שלא קיים בשקר מוחלט.
והנה, בהתערבות "מקור ראשון", המארגנים התחייבו לתקן את המעוות; מעוות - יוכל לתקון.
מה אפשר ללמוד מכך?
דיון אובייקטיבי ברמה אקדמית, מנסה להציג מצג שווא מתוך תקווה שלא ייתפש בקלקלתו, וכאשר מתברר כי התערוכה לא נכונה - מתקנים...
ועולה השאלה, מה גרם למארגנים להציג תערוכה מוטית לטובת האויב, מכפישה את ארגוני ההגנה, האצ"ל והלח"י, תוך הבנה ואמפתיה לסבלו של האויב והתעלמות מכל מה שגרם לכך - פציעה והרג של אלף אזרחי תל אביב מהיריות היפואיות?
הרי לא מדובר בחומר חסוי, נסתר, אלא בעובדות היסטוריות מהזמן הקרוב ובמאורעות המתועדים בספרי מחקר - ולא גוף חובבני יצר את התערוכה, אלא ארגון אקדמי תחת המטריה של אוניברסיטה ישראלית מכובדת.
האומנם היה צורך בהתערבות "מקור ראשון" כדי ליישר את ההדורים ולהחדיר אמת בפרסום?!
משמע, לו לא היה כתב "מקור ראשון" מכין את הכתבה האמורה, הייתה התערוכה המעוותת נותרת על-כנה, וכך, לאט-לאט, נותרת כאירוע אקדמי שאפשר לצטט אותו במחקרים ובספרים כמקור מוסמך, מהימן, אובייקטיבי, אקדמי.
הטענה של המארגנים היא כי רצו בסך-הכל להתמקד בסבלם של הערבים ולהביט אל המצב מנקודת הראות שלהם. אם זה נכון - מדוע לקלקל? קשה לקבל כי היו מתקנים ומשנים תערוכה שכולה אמת...