קרוב ל-3 מיליון ישראלים בילו בחג הפסח ביערות הקק"ל ובאתרי הקמפינג ברחבי ישראל. הם יצאו לחיק הטבע במטרה ליהנות מאיכות הסביבה החסרה לכולנו במרכזי הכרכים העמוסים והמזוהמים שלנו. הם יצאו לאוויר הצח למען איכות החיים שלהם והשיגו בדיוק היפוכו של דבר: לא רק שנתקעו בכבישים הפקוקים - אלא שגם גררו את זוהמתם עימם. הותירו אחריהם גלי אשפה וטינופת המביישים את כולנו, ובעיקר את אלה בתוכנו המקפידים לשמור על הניקיון ולא יעזו להותיר את אשפתם אחריהם.
כמויות האשפה האדירות שהתגוללו בחופים וביערות, מלמדות כי יש רוב מאוס של מזהמים מול מיעוט קטן של תימהונים/פראיירים (מחק את המיותר) שטרחו לאסוף את האשפה.
פרקי אבות-מלוכלכים הבילוי בחיק הטבע הוא בילוי משפחתי, הילדים רואים את הוריהם במלוא חרפתם ולומדים מהם פרקים ב"תרבות ואהבת מולדת". אדם המזהם את סביבתו, יש לפקפק גם בכבוד שהוא רוחש למולדתו ולאדמה שהוא משתרע עליה בחופשתו. הישראלי המזהם מגדל דור המשך של מטנפים שלא יבייש את הוריו. ואותם מטנפים הם המבקרים הצעקניים ביותר של המורים הנאלצים להתמודד מול פרקי האבות שהם סופגים מהוריהם.
את אותם מאות אלפי המזהמים אנחנו פוגשים גם על הכבישים, וכפי שהם אלימים לסביבה - כך הם אלימים כלפינו בכבישים.
את הישראלים המכוערים האלה צריכים להכות בכיס, להציף את אתרי הנופש בפקחים שיאלפו אותם לכבד את סביבתם.