כמו מרבית עם ישראל, גם אנחנו יצאנו לטיול לצפון בחופשת החג ובדרך מקרה הגענו לקיבוץ משגב עם (הקיבוץ הצפוני ביותר בעולם...). הגענו לתצפית לכיוון לבנון וקיבלנו הסבר מאיש הקיבוץ, לב-טוב, אדם צבעוני, אבל מושרש במקום. נקודת התצפית חולשת על כפרי דרום-לבנון וניתן לראות ממנה אתרים נרחבים שהיו זירת לחימה במלחמת לבנון השנייה. כן ניתן לראות גם את פיתולי ואדי סאלוקי, שעליו נלחמה חטיבת השריון 401 ואת הכפרים עליהם הקיזו דם לוחמי החי"ר של צה"ל.
הכפרים בדרום-לבנון שקטים ורק במבט מעמיק באמצעות משקפות ניתן לראות שהם שקטים מדי. מרבית הבתים ששופצו לאחר המלחמה עומדים על תילם, אבל הם חסרי דלתות וחלונות - לא בדיוק שיפוץ המתאים למגורי אדם.
גם תנועת האנשים דלילה למדי ואילמלא כמה חבלי כביסה שעליהם סדינים מתנופפים ברוח, ניתן היה לחשוב שהמקום נטוש לחלוטין. חבלי הכביסה תלויים על מרפסות בתים חסרי חלונות, ללמדך שיותר משהם מצביעים על מגורי אדם - הם מצביעים על הונאה.
עוד למדנו בסיור במקום, כי ממש מתחת לאף של משגב עם הולך ונבנה לו מוצב קדמי של החיזבאללה. ליתר דיוק, נראות עבודות עפר בשטח כמאתיים מטר מגדר הגבול על גבעה שולטת. לטענת איש הקיבוץ, חפירות אלו לא היו במקום אך לפני חודש. האם זוהי "שמורת טבע" חדשה של החיזבאללה?
אין ספק, נסראללה וארגונו לא שוקטים ולא נחים. מעבר להישגים הפוליטיים שלהם בלבנון, הם ממשיכים להתחמש באמצעות משלוחי נשק מאירן. ובעוד ישראל והעולם (לצערי, מעט מדי) עסוקים בהתחמשות הגרעינית של אירן, בונה אירן לעצמה קו ראשון, מאה מטר מגבולנו הצפוני, ממתינה ליום פקודה.
לנו בארץ נוח להיות שאננים, להתעלם מכל ההפרות של ההסכמים לאחר מלחמת לבנון השנייה ומההתבצרות לאורך גבולנו הצפוני, כל עוד אלו נעשים שלא תחת הדגל הצהוב של החיזבאללה.
משקיפים על ההפרות פרצופיהם של נסראללה ושאר מנהיגי אירן מפוסטרים התלויים לראווה על קירות בתי הכפרים בדרום לבנון.