יש לי מנהג שלא להיות מנוי על שום עיתון. איני רוצה לחסוך לא כסף ולא מאמץ לבחור כל יום את העיתון שאותו אני חפץ לקרוא. איני מעוניין בקביעות ובקיבעון מחשבתי.
יוצאי דופן הם העיתונים בהם אני כותב, בעבר - במשך שנים לא מעטות - ב
מעריב, וכיום ב"מקור ראשון".
אלא שכאשר אני בוחר עיתון, נדיר שאבחר את הארץ, כי בקריאתו אני חש שהוא כותב מאמרי מערכת נגד מדינת ישראל ונגדי אישית. לפיכך, כאשר אני בא בבוקר לבחור עיתון - בין באמצעות רכישה, ובין באמצעות לקיחה ללא תמורה כספית - אני ממש לא נוטה להארץ.
אבל עד כדי כך?
מסתבר שכן; עד כדי כך.
נראה לי כי הנזק העקיף שגרם וגורם עיתון הארץ למדינת ישראל רב הרבה יותר מהנזק ככל שקיים בעקבות פרשת הריגול של איזה כתב של העיתון. כלומר, התחושה והרושם שזה גורם נזק מתמשך, ברציפות, בטפטוף, כי טיפה ועוד טיפה הופכת לים גדול כבשיר של אריק איינשטיין, והוא הנזק העיקרי והמרבי בחשבון ארוך טווח.
עם העבריינים - יש לצפות שיעשו צדק, ואם צריך להסיק מסקנות כלליות או אישיות נגד העיתון - זה ודאי ייעשה, בין במסגרת משפטית ובין במסגרת אישית, כל אחד לעצמו.
אצלי, לא יהיה שינוי גדול מדי...