תקוע באמסטרדם, ערב יום העצמאות 2010

לנסוע 15 שעות מאמסטרדם-פריז-ברצלונה/רומא... נראה לי קצת אינטנסיבי להתחרות עם לפחות עוד 20,000 ישראלים תקועים באירופה (מתוך 30 אלף סך הכל כולל התקועים בארץ), שחלקם הגדול, אני בטוח, תכננו לחזור לארץ ולהתייחד יחד עם שאר ישראל עם זכר חברינו/קרובי משפחותינו החיילים שנפלו במלחמות ישראל, ולמחרת לנפנף במנגל בפארק עם כל בית ישראל. במקומות רבים בעולם, וכן גופים הזויים המתהלכים בינינו והזוכים לחופש הביטוי של ארץ דמוקרטית יחידה במזרח התיכון, מביטים על אחינו, בנינו, חיילי צה"ל, שכולנו מכירים ומוקירים מקרוב, כפושעי מלחמה. השיא השנה היה כשהשופט היהודי גולדסטון הסכים להתמנות לראש ועדת האו"ם לחקירת מבצע "עופרת יצוקה", לאחר שמועצת זכויות האדם הגיעה כבר למסקנה שחיילינו ביצעו פשעי מלחמה בעזה - מסקנות שנבעו מחומר מסולף ושקרי שהגיע לידיהם על-ידי גופי השמאל הקיצוני שהקרן החדשה לישראל אימצו וסיבסדו. רק לפני שבוע, יום שני, יום השואה - נחתתי באמסטרדם בבוקר והשתתפתי בטקס יום השואה שהתקיים במחנה הריכוז בווסטרברוק בצפון המדינה, מקום בו נאספו 107,000 יהודים, שכולם נשלחו לאושוויץ ובירקנאו, ורק 5,000 שרדו. 90% מיהודי הולנד הושמדו בשואה. לא בא לי עצמאות 2010 באמסטרדם, לבד, אין כאן שום טקס, אירועים או מסיבות...

'עמלק-ספק' - מה שהוליך אותי בפורים האחרון, כאשר לא ברור לנו, בינינו לבין עצמנו היהודים - 'קמים עלינו לכלותינו' האלמנטים החשוכים ביותר. והיום אני מספר בעולם (ולא מסביר, כפי שנוח קלינגר כתב בידיעות האחרונות: 'כי אין הסבר. איש לא יהיה מסוגל לעולם להסביר את השואה. איש לא יהיה מסוגל לעולם להסביר את השנאה של הגרמנים כלפי היהודים'...), מספר שהיום, בלי להבחין כמעט, כתושב שדרות אני גר קילומטר אחד מהשטח הערבי היחיד במזרח התיכון אשר נשלט על-ידי האיסלאם הקיצוני - עזה. איך ניתן להסביר מציאות שמקובלת בעולם, היכן שירי טילים מאיים לעבר אוכלוסיות אזרחיות? ושלא נדבר על הפופולריות של החמאס המפר שלושה פשעים נגד האנושות בפועל, והזרוע הביצועית השלישית של טהרן - בסקטורים פוליטיים במדינות מערביות, גם כאן בהולנד ובמיוחד ברחבי קמפוסים ברחבי תבל... לא אשכח את חגיגות עצמאות 2009 בנחלאות, ירושלים - ריקודים על גגות הבתים בסימטאות, ישראלים בשלל מיני צבעים: חילונים, חובשי-כיפה סרוגה, חרדים, מושבניקים, קיבוצניקים, מתנחלים, עולים חדשים, כולם ביחד שרים עד עלות השחר ורוקדים בטראנס "אנחנו מאמינים בני מאמינים, אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים"... ואנחנו יחד, עם כל תושבי העולם, עיני כולנו היו על ירושלים בפסח האחרון... אלו הם זמנים אמיתיים לגשר על פערים. אין כמו לחוות זאת ביום העצמאות, בארץ... ואני תקוע בממתינה עם קווי אל-על במזכירה אלקטרונית: 'שלום, עקב התפרצות הר הגעש, אל-על מפעילה מוקדים שונים של טיסות ביעדים המועדפים הבאים'...

חוסר האיזון החינוכי והאינפורמטיבי המגיע מישראל/מזרח התיכון לחו"ל על דגש הנרטיב העזתי (דה-לגיטימציה לישראל), ואידיאולוגיית תומכי מדינת כל אזרחיה מהשמאל הקיצוני (דה-לגיטימציה למדינה היהודית) גרמו לכך שהשנה במיוחד, עצמאות מדינת היהודים אינה מובנת מאליה. הלגיטימיות של זכותנו הבסיסית בארץ אינה ברורה לנו, ושלא נדבר על העולם, שכל יום שעובר וזכויות האדם להגדרה עצמית של מדינתנו כמדינה היהודית נעמדת בסימן שאלה; כל עוד ההסברה הציונית הישראלית לוקה בחסר ואין מתן כלים בסיסיים לאלו שבתוכנו, שרק יעמדו על שלהם ויענו תשובות קודם כל לעצמם - מול מה שנחשפים באמצעי התקשורת והסובבים אותם. כל זה קופץ לי בראש בו בזמן שאני קורא את עיתון שבת ובעצם ה-Jerusalem Post של יום רביעי שעבר, כי אין תנועת מטוסים - ולאירן תהיה פצצת אטום עוד חודש.