לרקוד עם האויב

פרטים רבים ב'עסקת המאה' שבין משרד התחבורה, האינטרס הלאומי וחברת 'בטר פלייס' עלומים עדיין, ועל כן לא זכו לפרשנות עיתונאית. הנה אחת התעלומות: ממתי מעניקים לחברה זיכיון לייבוא רכב, לפני שהיא הספיקה להעמיד רשת של מוסכים וחלקי חילוף? האם החוק הסיר את התנאי הזה? סוגייה נוספת שנותרה בצל היא: איך ולאן יתגלגלו הקשרים העסקיים בין 'בטר פלייס' וחברת קרסו, היבואנים המצליחים של רנו וניסאן. לניסאן יש כבר מזמן רכב חשמלי, צנוע וקל, המפעפע בימים אלה לשוק האמריקני. מדובר בגרסת המשך משוכללת של Leaf, שהכרנו במארס השנה בתערוכת ז'נבה. ואולם, לפי פרסומים אצלנו, החשמלית הראשונה שתכבד את כבישנו היא דווקא רנו פלואנס בעלת הגוף, הכבדה והמגושמת. לא פורסם מה יהיה טווח הנסיעה של פלואנס-אלקטריק, כאשר היא תנוהג בידי מפונק המתפעל את השמשות בחשמל, מסובב את ההגה בכוח-עזר חשמלי, ועוד נהנה ממזגן.

הדיו של חתימת שר התחבורה, ישראל כץ, עוד לא הספיק להתייבש, וכבר שמענו שהחבֵרה החדשה במועדון יבואני הרכב, כלומר 'בטר פלייס', מתכוונת לשווק (בארץ ובדנמרק) 100 אלף מכוניות חשמליות. אינני דואג לדנים. הפרנויה העדינה מתארת לי תמונה עתידית מדאיגה לנהגי הבנזין/דיזל העבריים (בהנחה שיוּתַּר להם עדיין לנהוג במנועים נחשלים אלו): בינינו יסתובבו רבבות חשמליות של 'בטר פלייס', שישבשו את התנועה בשל ביצועיהן הטיפוסיים, קרי - זינוק מרשים ומהירות נסיעה מעצבנת (שהרי מהירות גבוהה מקצרת את טווח נסיעתן, המוגבל ממילא). שילובן של החשמליות בתנועה של מכשירי התנועה המסורתיים (בנזין, דיזל, היברידיות) עשוי להתגלות, אפוא, כקטלני, באשר הוא יגרום להתנגשויות. זה לא רק בגלל השוני בסגנונות הנהיגה (כאמור, אצל החשמלית מדובר בצירוף של זינוק-בזק ונסיעה איטית). הפרנויה העדינה שלי חוותה הבזק נבואי, החושף בפניי סיבות נוספות להפרת הסדר הציבורי על הכבישים. וכך נראה החיזיון: חשמלית אחת זזה באיטיות, חשמלית שנייה עצרה כי החשמל נגמר לה, חשמלית שלישית מאיימת על שותפיה לכביש בתנועות בלתי רציונליות, הנובעות מכך שנהגה נואש למצוא נקודת הטענה (או החלפת מצבר) של 'בטר פלייס'.

אך נניח שבניגוד להורוסקופ הקנטרני שלי, פלואנס תתגלה כחשמלית מוצלחת. מהו חלקו של קרסו בהרפתקה זו? האם שי אגסי הפיקח גילה שקרסו נהנה אומנם כבר כמה עשרות שנים מבלעדיות בשיווק דגמי בנזין ודיזל של רנו - אך בהסכם הכתוב עם הצרפתים לא כתובה מילה על המכוניות העתידניות? אני מריח כאן נס פיזיקלי: קֶצֶר המתרחש עוד לפני הגעת החשמל.

לסיכום, ל'עסקת המאה' הנרקמת בין המדינה ל'בטר פלייס' יש שני צדדים. הראשון הוא ניצחון פיננסי ענק. שהרי ההיתר של משרד התחבורה פותח בפני החברה את הֵיכַלות האשראי של הבנקים, ומבטיח רווח נאה מייבוא החשמליות, מדמי השימוש בתשתית ומהשכרת המצברים (אולי יתפתחו גם ליסינג חשמלי ותעשיות לוואי אחרות). הצד השני של העסקה הוא האנדרלמוסיה בכבישים, שקווים לדמותה המשוערת שורטטו לעיל. בכל מקרה, העתיד של עסקי החשמל-נוע ייראה כמו תסריט לסרט מתח: באיזו דרך פלאים תצליח 'בטר פלייס' להגן על ריבונות הייבוא שלה, ולטרפד יוזמות חשמליות נוספות? יוזמות כאלה יגיעו ודאי מכיוונן של משפחות ההון, שיושיטו יד אל חלקן בעוגת הוואטים.