פרקליט המדינה
משה לדור אינו מרוצה מסיקור התקשורת את התנהלות הפרקליטות. במהלך כינוס בנושא יחסי תקשורת ומשפט טען כי "אנחנו (הפרקליטות) לא מקבלים את הסיקור ההוגן, לו אנו זכאים".
לדור הודה אומנם כי הפרקליטות אינה חפה משגיאות, אבל לדבריו מדובר לכל היותר ב"שריטות". הוא הוסיף ואמר כי לפעמים הסיקור של כל 'שריטה' מועצם ומופרך... אנחנו צריכים להתמודד עם עיוותי הפרופורציות, לפעמים, בהצגת הדברים לציבור. בראש ובראשונה חשוב לדאוג שהסיקור יהיה סיקור אמת, שישקף מה שקורה - ולא הערכות, ספקולציות או הטעיות אחרות.
אבל, מה לעשות, פרקליט המדינה בוחר, ולא בפעם הראשונה, טיעון שאינו עומד במבחן הביקורת. זה שהתקשורת אוהבת כותרות - נכון, אבל במקרים שלפנינו היא לא ממציאה אותן. גם הפרקליטות והמשטרה עושות תדיר שימוש בנטייה זו של התקשורת, כדי לשרת את מטרתן. נביא דוגמה אחת בלבד – מעצרו המתוקשר של ראש עיריית בת ים לצורך חקירה ושיגור מצלמות הטלוויזיה לסקר את המעצר לעיני בני-משפחתו ובביתו לתפארת הפרקליטות ומשטרת ישראל.
התקשורת גם לא המציאה את דעתו של סגן פרקליט המדינה, עו"ד
אורי קורב, על השופטים ("הם חמורים", אמר קורב).
לא התקשורת המציאה את הנזיפה החמורה של בית המשפט המחוזי בפרקליטות, על הדרך בה תדרכה את עדת תביעה במשפטו של אולמרט.
התקשורת גם לא טבעה ביוזמתה את המונח "התרשלות ממשית" בדוח מבקר המדינה בפרשת האזנות הסתר שפורסם לאחרונה. את זאת עשה ביוזמתו מבקר המדינה במסקנותיו בנושא ובהתייחס להתנהלות התביעה (הפרקליטות) והמשטרה בנושא.
החריגות והתקלות הללו הן לדעת משה לדור לא יותר מ"שריטות" שמעצימים בתקשורת את משמעותן. הוא מתעלם מהעובדה שמי שקובע שהיו כשלים, הן רשויות הביקורת והשפיטה של מדינת ישראל.
הפרקליט לא מועמד במקומו
עוד טוען הפרקליט הנכבד לצורך לתקן תקלות, בלי "לנפח" את משמעותן מחד-גיסא ובלי להמעיט מחשיבותן מאידך-גיסא – הוא עצמו פועל למזער ולהפחית ממשמעות כל תקלה כזו.
דוגמה אחת בלבד: יומיים לאחר פרסום חוות הדעת של מבקר המדינה בפרשת האזנות הסתר, ובכלל זה התנהלות התביעה והמשטרה בפרשת משפט רמון, כינס אצלו לדור עיתונאים ל"פגישה" ובה טען כי
המבקר העצים את התופעה. אומנם הייתה טעות של הפרקליטות בשיקול דעת בנושא, אמר; אולי
רשלנות ברמה נמוכה, אבל רשלנות אחרת לגמרי מזו שייחס לה המבקר, שהעצים את ליבת התקלה. כזכור, קבע המבקר, בין השאר, כי פרקליטת מחוז תל אביב והפרקליטה ששימשה תובעת במשפטו של
חיים רמון, התרשלו "התרשלות ממשית" בכך שלא העבירו מיד לסניגוריו של רמון את תוצרי האזנות הסתר שבוצעו ואשר נגעו בנושא בו הועמד השר לשעבר לדין.
פרקליט המדינה לא עשה בדבריו שירות טוב לפרקליטות המדינה. הוא לא יכול להכחיש כי הייתה תקלה מתוך רשלנות של התביעה, אבל הוא נותן לכך פרשנות מקלה. משה לדור אינו הגורם שמסמכותו לתת ציונים למבקר המדינה. במיוחד כמי שהוא בעל עניין מתוקף שייכותו לגוף המבוקר.
צריך לזכור כי הוא משמש כממונה על הפרקליטות ועל שתי הפרקליטות שלגביהן קבע המבקר כי התרשלו "התרשלות ממשית". רצונו לתת גיבוי לפרקליטות מובן. אבל האם הוא לא מסוגל לראייה רחבה יותר מעבר לצורך לתת גיבוי לפרקליטות ש"סרחו" (ללא כוונת זדון). מאין הסמכות שהוא נוטל לעצמו לצאת נגד מסקנות המבקר ולקבוע כי המדינה לא תגן על ביקורת המדינה בעתירה לבג"צ שהגישו שתי המבוקרות נגדו?
למרבה הצער, איש לא העמיד את פרקליט המדינה במקומו. היועץ המשפטי לממשלה מנע עצמו מטיפול בנושא ואינו מתייחס לתגובות הפרקליט המכובד לתקלות הקשות שהתגלו לאחרונה בעבודת התביעה.
בהיעדר תגובה ממשיך פרקליט המדינה בהתייחסות ממעיטה לליקויים כשחובתו הפוכה. להתייחס ברצינות למה שנחשף, להסיק מסקנות ולתקן.