קבוצות לובי שמקדמות אינטרסים כלכליים צרים של חברות ענק, הן נקודת חולשה של הדמוקרטיה, בישראל ובעולם המערבי כולו, כאשר הפעילות שלהן יותר ויותר פוגעת בהליך הדמוקרטי, ומעוותת את המטרות המרכזיות של הדמוקרטיה - ייצוג שווה וקידום האינטרס הציבורי.
ארה"ב היא דוגמה למדינה שחווה את ההשפעה השלילית של קבוצות הלובי כיום, כשהיא עומדת אל מול אחד מהמשברים הסביבתיים הגדולים ביותר. חברות האנרגיה בארה"ב הצליחו, באמצעות שימוש בקבוצות הלובי, לשבש את פעילות המחוקק האמריקני ולגרום לכך שהמגבלות והרגולציות על חברות אלה נכשלו, ולא הצליחו למנוע את האסון הכבד שבו מעורבת חברת BP, שפעלה מבלי שהוטלו עליה מספיק נהלים ורגולציות. חברות האנרגיה בארה"ב הצליחו, באמצעות העושר שלהן, לקנות את טובי האנשים המעורבים בחקיקה בארה"ב, והשתמשו בהם כדי לקדם את עסקיהם תוך שהם מתעלמים מביטחון ומטובת הציבור. בישראל פועלות עשרות קבוצות לובי כאלה, וחשוב להבין את המשמעות של פעילות קבוצות אלה, ולנסות ללמוד מהניסיון של ארה"ב, כיצד יש להתמודד עם האתגר שמציבות קבוצות אלה לדמוקרטיה.
חברות האנרגיה בארה"ב גייסו במשך שנים ארוכות לוביסטים חזקים, שעבדו שנים בממשל האמריקני, עוד הרבה לפני המשבר האקולוגי האחרון, כאשר המטרה שלהם הייתה לסקל כל חקיקה, ירוקה או אחרת, שעלולה לפגועה באינטרסים הכלכליים שלהן. חברות אלה העבירו מיליוני דולרים לאותם אישים, שנחשבים למקורבים לשלטון, כדי להשפיע באופן ישיר על קביעת המדיניות, כאשר הם מקדמים את האינטרסים שלהם על-חשבון האינטרס הציבורי. בין אישים אלה ניתן למצוא עוזרים לשעבר של נשיאים, פעילי עבר פוליטיים מהמפלגות, וכאלה שמילאו תפקידים שונים בממשל בארה"ב. בזכות הקשרים שלהם, הצליחו אישים אלה במשך שנים רבות למנועה חקיקה בסנאט, שיכולה הייתה להפחית את התלות של ארה"ב בנפט ויכולה הייתה לקדם פרויקטים למציאת אנרגיה חלופית, ולכן פרשנים מטילים את האחריות על האסון על הסנאט האמריקני.
הלובי של חברות הנפט הוא הלובי החזק ביותר בארה"ב, אך הוא לא הלובי היחיד שפועל למען האינטרס הכלכלי הצר של החברה אותה הוא מייצג, וניתן לציין למשל את הלובי של חברות הסיגריות, שמאוד דומה באופן הפעילות שלו, ללובי של חברות הנפט. כבר שנים שיש עדויות חותכות לכך שסיגריות הן ממכרות ופוגעות בבריאות הציבור, אך המחוקק האמריקני רק לאחרונה התחיל לחוקק חוקים נגד תרבות העישון, מאחר שהלחץ של הלוביסטים החזקים שייצגו את חברות הסיגריות מנע במשך כל השנים חקיקה שכזאת.
הנזק שגורמים הלוביסטים של חברות כלכליות חזקות לאינטרס הציבורי, הוא לא תופעה חדשה ויש המקשרים בין הקולוניאליזם של המערב לפעילות של לובי כלכלי שעודד התפשטות למדינות אחרות, רק על-מנת למקסם אינטרסים כלכליים ספציפיים, על-חשבון האינטרס הכללי. הלובי של חברות הנפט היה אחד מהם, אך היו גם חברות ספנות, חברות שנזקקו לעבדים מאפריקה ולובי חקלאי, שהפעילו לחץ-על להמשיך את הפעילות הקולוניאלית של בריטניה רק בגלל שהפיקו מכך רווח כלכלי.
נקודת המפנה ביחס כלפי לוביסטים החלה בארה"ב בשנות ה-60, כאשר התגלו פרשות שחיתות קשות, בהן היו מעורבים חברים מקבוצות לובי ופוליטיקאים בכירים. פרשיות אלה גרמו לכך שנחקקה שורה של חוקים שנועדו להגביל ולחשוף את הפעילות הפוגענית הזאת של קבוצות לובי, כאשר החוקים כללו חשיפה ברורה של כל פעילות הקבוצות, פיקוח כלכלי נרחב עליהן, וניסיון משמעותי לאכיפה של חוקים אלה. חוקים אלה לא הצליחו להגביל את הלוביסטים, משום שהתעוררה בעיה משמעותית בתהליך האכיפה, ולכן לובי של חברות כלכליות ממשיך להשפיע בצורה שלילית על הפוליטיקה האמריקנית.
ארה"ב היא לא היחידה שסובלת מכך שארגונים כלכליים ענקיים מצליחים להשתלט על האג'נדה הציבורית, ולקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם על-חשבון האינטרס הציבורי. בישראל, התופעה הזאת גם שכיחה, וניתן לראות שארגוני לוביסטים מחזרים אחרי גורמים משמעותיים במערכת הפוליטית שיש להם השפעה בנושאי חקיקה, ומגייסים אותם לשורותיהם על-מנת לקדם את ענייניהם. חברות התקשורת, חברות האנרגיה, חברות שקשורות לעולם התחבורה, וחברות כלכליות רבות אחרות מפעילות לוביסטים בכנסת כדי לקדם אינטרסים פרטיים, כמעט מבלי שיש מי שיפקח על פעולתן וכאשר הפעילות שלהן כמעט שלא נחשפת לציבור. חוקים שנועדו להגביל ולחשוף את פעילות הלוביסטים חוקקו לאחרונה בישראל, אך הם, כמו גם במדינות אחרות, לא מצליחים למתן את ההשפעה השלילית שיש לפעילות הלוביסטים, כי הם לא נאכפים.
הלובי החקלאי בישראל הוא דוגמה ללובי חזק מאוד שפוגע בטובת הכלל לטובת אינטרסים צרים. לובי זה מצליח להוזיל את המים בצורה משמעותית עבור חקלאים, שמשתמשים ב-50 אחוז מהמים השפירים ומשלמים הרבה פחות עליהם, בעוד אין מי שיגן על האזרחים שעליהם מוטלים קנסות והעלאות מחירים מופרזות, שנובעים מהמחסור האמיתי במים. בנוסף על כך, בכנסת עובד גם לובי חזק של חברות התקשורת, שבימים אלה ממש מנסה להיאבק ברפורמה של משרד התקשורת, שאמורה להוביל הוזלת מחירים והגברת התחרות בענף. לובי זה הצליח בעבר לסכל חקיקה חשובה שנועדה להגן על האזרחים מפני הכוח המונופוליסטי של חברות התקשורת בארץ, וכן סיכל ניסיון חשוב להגביל את השימוש המוגבר באנטנות סלולאריות הפוגעות בבריאות הציבור. קבוצות לובי פחות ידועות אך לא פחות פוגעניות, הן קבוצת הלובי של יבואני הרכב, קבוצת הלובי של הקבלנים, והיום, לאור גילוי הגז הטבעי בישראל, קבוצת לובי חדשה של חברות הגז, שהתחילה לפעול בפורומים שונים במטרה לקדם את מטרות חברות קידוח הגז.
לא כל ארגוני הלובי הם רעים במהותם ופוגעים בהליך הדמוקרטי, וחשוב לזכור שארגוני לובי הם גם חלק חשוב מהתהליך הדמוקרטי. לוביסטים שעובדים כדי לקדם זכויות נשים, שמירה על הסביבה, זכויות אדם ומגוון גדול של נושאים, שהבסיס שלהם הוא אידיאולוגי - הם בהחלט ארגוני לובי שצריך לשמר ולחזק. לעומת זאת, ארגוני לובי שפועלים למען אינטרסים כלכליים צרים של ברוני ההון, ומגייסים אנשים המקושרים לשלטון בצורה לא ראויה - הם סכנה לדמוקרטיה ויש לפעול על-מנת להגביל ואפילו לאסור את פעילותם בכנסת ובפורומים ציבוריים אחרים.
לכן, חוקים נגד הלוביסטים של חברות כלכליות ובעלי אינטרס כלכלי, שפועלים בגופים ציבוריים, חייבים להיות הרבה יותר מגבילים וצריכים להיאכף במלוא המרץ. ישראל אומנם לא חוותה עדיין משבר אקולוגי וסביבתי כמו שמתרחש כעת בארה"ב, אבל אנשי הלובי של החברות הכלכליות בהחלט מצליחים לפגוע באינטרס הציבורי על בסיס יומיומי, ולכן עלינו לפעול נגדם מהר, כדי למנוע פגיעה חריפה יותר, כדוגמת זו שכעת מכה בארה"ב.