התגיירת בצבא? פג תוקף!

עתירת שטרן ומכון עיתים מציגה בעיה קשה שיש למתגיירים בארץ. העתירה הוגשה נגד מספר רשמי-נישואים בארץ, המסרבים לקבל עולים חדשים אשר עברו את הגיור שלהם במהלך השירות הצבאי. אתמול (6.9.10) התקיים דיון נוסף בעתירה, בפני הנשיאה דורית ביניש, השופטים עוזי פוגלמן ומרים נאור. למכון 'עיתים' ולאלעזר שטרן עניין נוסף בהגשת העתירה, שכן לא להם הייתה הבעיה אצל רשם הנישואים. בשביל אלעזר שטרן מדובר בפגיעה ישירה ב'בייבי' שלו. בזמן נפילת ברית המועצות הגיעו עולים רבים, בסביבות המיליון. שליש מהם אינם מוגדרים כיהודים על-פי ההלכה, אך כניסתם אושרה כחלק מחוק השבות. כיוון שזהות המדינה היא יהודית, קיים אינטרס להגדיר את כל העולים כיהודים - כלומר, לגייר. כיוון שכל העולים מגיעים אל הצבא בשלב מסוים בחייהם הבגירים, הוחלט להטיל את האחריות עליו (על הצבא). אלעזר שטרן, כקצין חינוך ראשי, נטל את המשימה והקים את קורס "נתיב" - קורס המיועד לעולים חדשים ולחיילים שאינם יהודים, שמטרתו להגביר את הזהות הציונית והיהודית בקרב חיילי צה"ל, כשעומדת בפני כל המעוניין האפשרות להתגייר. עניינו של מכון עיתים הוא דריסת רגל אל מול הרבנות הראשית, אשר מנוהלת על-ידי חרדים בעיקר. מכון עיתים שואף, כחלק מהציבור הדתי לאומי, להשיג אחיזה ברבנות, ומאבק צודק שכזה הוא סיבה טובה להרים צעקה. אלא מה? מסתבר שהמדינה יורה לעצמה ברגל. עו"ד יוכי גנסין, נציגת המדינה בדיון, אמרה משפט קצר, שמספיק להפיק מרגליות וכותרות, אך מצביע על בעיה קשה בהתנהלות הגיורים: "לא תמיד אפשר לקרוא לסדר רב ראשי של עיר". כלומר, בפרויקט שהמדינה ביקשה מהצבא שיעזור לה, היא לא דאגה שהוא יקבל את כל התנאים להצליח. נשמע מוכר? מסתבר ש"ואהבת את הגר" זה בגדר המלצה בלבד. אחרי שעברו את תלאות העלייה, הקליטה, הגיוס והגיור - שוב דוחים אותם? בהלכה היהודית הדחייה אמורה להיעשות לפני הגיור, לא אחרי. לא תעשוק גר, יתום ואלמנה אומרת התורה - נו, כנראה סתם "עבדנו עליהם" שהם יהיו שווים.