ההיבטים הבינ"ל והאזוריים של חידוש המו"מ על הסדר הקבע

את החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדש את המשא-ומתן הישיר עם הרשות הפלשתינית בניסיון להגיע להסכם מסגרת על הסדר הקבע בתוך שנה צריך לבחון בהקשריה האזוריים והבינלאומיים ולא רק במישור אפשרות השגת הפיוס ההיסטורי בין שני העמים. את הדברים ביטא אמש נשיא מצרים חוסני מוברק בעת שהשתתף בטקס לציון "לילת אל-קדר" המסיים את צום הרמאדאן. הנשיא המצרי אמר את הדברים הבאים: "הבעיה הפלשתינית תישאר המפתח של היציבות האזורית והדרך לפתור את שאר המשברים והבעיות של האזור". הנשיא מובארק צודק. לזכותו יש לומר כי מיום עלייתו של נתניהו לשלטון הוא הפציר בו לחדש את המשא-ומתן הישיר עם הרשות הפלשתינית ולנסות להגיע עימה להסכם מסגרת על הסדר הקבע בתוך שנה. גם אם המשימה קשה, רצופת מכשולים רבים וסיכוייה קלושים, לראש הממשלה בנימין נתניהו לא הייתה ברירה אחרת, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה. מהם ההיבטים האזוריים והבינלאומיים של חידוש המשא-ומתן הישיר עם הפלשתינים? החלטת ישראל לחדש את המשא-ומתן הישיר עם הפלשתינים אמורה לפרוץ את המצור והבידוד הבינלאומי המוטל על ממשלת נתניהו בעקבות פעילות מדינית מוצלחת של הרשות הפלשתינית ומסע הדה-לגיטימציה שהיא הובילה בעולם נגד מדינת ישראל. הפעילות הזו החלה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" וגברה בעקבות פרסום דוח גולדסטון ותקרית ההשתלטות על הספינה הטורקית "מרמרה". ההערכה בירושלים היא כי אם המו"מ הישיר עם הפלשתינים יימשך ויימצא פיתרון מוסכם לסוגיית הקפאת הבניה בהתנחלויות תקבל ישראל "אורך נשימה" מדיני שיאפשר לה לשפר את יחסיה עם מדינות רבות בעולם. בינתיים מצפים לישראל בעצם ימים אלה,זמנים קשים, בזירה הבינלאומית. בירושלים מכנים זאת בשם "ספטמבר השחור". באו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים מארגנת הרשות הפלשתינית פעילות אנטי ישראלית וממשיכה במסע הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. כידוע, הדבר החשוב ביותר לישראל הוא שמירה על היחסים האסטרטגיים הקרובים עם ארצות הברית. ממשל אובמה עשה תפנית חשובה ושיפר באחרונה את היחסים בינו לבין ממשלת נתניהו. הנשיא אובמה תמך בעמדת ראש הממשלה נתניהו בדבר הצורך לחדש את המו"מ הישיר עם הרשות הפלשתינית והוא שאילץ את ההנהגה הפלשתינית לשוב לשולחן הדיונים עם ישראל. חידוש המו"מ הישיר יחזק את יחסיה של ישראל עם ארצות הברית בשנה שהיא חשובה ביותר עבור ישראל בגלל הסכנה הגוברת מצידה של אירן. שנת 2011 אמורה להיות "שנת ההכרעה" מול הסכנה הגרעינית האירנית. הערכת המודיעין הישראלי שהמשותפת גם לסי.איי.אי היא כי אירן יכולה להשלים בתוך שנה וחצי את בניית הפצצה הגרעינית הראשונה שלה. משטר הסנקציות שמוביל עד כה המערב נגד אירן התגלה כחסר שיניים ובלתי יעיל. הממשל האמריקני של אובמה עדיין מעוניין לחדש את הדיאלוג עם אירן ומתנגד לפעולה צבאית נגדה. שיפור היחסים בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה עשוי להקל על ישראל לשכנע את ארצות הברית לעבור להובלת "סנקציות משתקות" נגד אירן או לחלופין להסכים לפעולה צבאית ישראלית או אמריקנית נגד מתקני הגרעין האירניים. מכיוון שפעולה צבאית עלולה להצית מלחמה אזורית יש חשיבות עצומה לתמיכה אמריקנית חד-משמעית בישראל ומתן גיבוי לה במקרה שתותקף על-ידי אירן ושלוחותיה. אירן העומדת בראש "ציר הרשע" נחושה לטרפד את המשא-ומתן הישיר בין ישראל לפלשתינים בכל דרך ומאיימת גם על הרשות הפלשתינית והמשטרים הערביים המתונים ובראשם משטרו של הנשיא מוברק. מצרים וירדן צפויות להדק עתה עוד יותר את היחסים ושיתוף הפעולה האזורי עם ישראל כדי לסכל את האיום האירני על התהליך המדיני. המלך הירדני עבדאללה אמר אתמול במפגש עם עורכי העיתונים בירדן כי "הקמת המדינה הפלשתינית היא אינטרס אסטרטגי להגברת היציבות במזה"ת וכי ארצות הברית רואה בשלום בין ישראל לפלשתינים מרכיב בביטחון הלאומי האמריקני". השגת הסכם מסגרת בין ישראל לרשות הפלשתינית על הסדר הקבע תחליש ללא ספק את כוחו של החמאס ברחוב הפלשתיני. ד"ר צאיב עריקאת ראש צוות המשא-ומתן הפלשתיני אומר "כי אם לא יושג הסכם קבע עם ישראל יהיה זה סופה של הרשות הפלשתינית אך אם יושג הסכם, החמאס ייעלם". מה יקרה אם שני הצדדים לא יצליחו להגיע להסכם המסגרת על הסדר הקבע? האפשרות הזו היא בהחלט ריאלית נוכח הפערים הגדולים בעמדות שני הצדדים, הפלשתינים יתחילו מייד להאשים את ישראל בטרפוד המשא-ומתן, ייתכן שאף יחדשו את מעשי האלימות בתוך כמה חודשים. לכן, ישראל צריכה להכין גם חלופה לשיחות הישירות על הסכם המסגרת במידה שייכשלו. גם ארצות הברית חייבת להפיק את הלקחים מפסגת קמפ דיוויד שזמן קצר לאחר שנכשלה פרצה האינתיפאדה השנייה. החלופה צריכה להיות משא-ומתן על הסכם ביניים ארוך טווח. יש לאתר את הסוגיות הניתנות לפשרה בין שני הצדדים ולחתום על מה שאפשר להסכים עליו. "עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ" פיצוץ השיחות על הסכם המסגרת ללא הסכמות כלשהן עלול להיות הרה אסון לשני הצדדים. יו"ר הרשות מחמוד עבאס יוכל אומנם לטעון בפני בני עמו כי לא וויתר על "הקווים האדומים" של הפלשתינים ולהאשים את ישראל אך מאידך-גיסא כישלונו להגיע להסדר עלול לחזק את הכוחות הקיצוניים בראשות החמאס שעלולים לנצל את המצב ולהשתלט גם על שלטונו ברמאללה. גם מעמדה של אירן יתחזק והיא תראה עצמה כמנצחת וכמי שהצליחה לטרפד את ניסיונו של המחנה המתון במזרח התיכון להשיג הסדר קבע בניגוד להסכמתה. חיזוקה של אירן פירושו חיזוק "ציר הרשע" כולו שהיא עומדת בראשו. יהיה זה חיזוקו של הציר הרדיקלי שבו חברים סוריה וארגוני החיזבאללה,החמאס והג'האד האיסלאמי.