למרות אלף בעיות בבית, הנשיא אובמה אינו מרפה מפלשתין. למענה, הוא מוכן לפגוע בסיכוייו הפוליטיים, ובמסיבת העיתונאים האחרונה גם הקריב על מזבחה את השכל הישר. ההקפאה, אמר, "תעזור לנו להתמודד עם אירן שאינה מוכנה לוותר על תוכנית הגרעין", וזה עלבון לאינטליגנציה. וכי הגרעין האירני מפחיד רק את ישראל? עירק אינה מאוימת? סעודיה ונסיכויות המפרץ אינן רואות בפצצה האירנית סכנה קיומית, עד כדי הזמנת התערבות צבאית אמריקנית?
ובכל זאת, כך מבקש אובמה שנאמין, אם ישראל לא תקפיא את הבנייה ב"פלשתין" ולא תקים שם - השנה! - מדינה, סעודיה תשלים עם הגרעין האירני, ולעזאזל עתיד הממלכה. והעולם יעדיף שלטון אירני על עתודות הנפט של המפרץ, ובלבד שאבו-מאזן ישלוט בירושלים!
הגידו: האם נשיא ארה"ב חושב שאנחנו אידיוטים, על גבול הפיגור השכלי?
ואולי דווקא ההיפך הוא הנכון? אולי מדינות ערב "המתונות" רואות בישראל את הכוח היחיד במזה"ת המסוגל לבלום את אירן, והן זקוקות לעזרתנו יותר ממה שאנחנו זקוקים להן? ומה קרה לכלל שאויב אויבך הוא ידידך? לאמיתו של דבר, אנחנו ולא הערבים נמצאים במצב המאפשר לנו לדרוש תמורה. למשל, שיסתלקו מתמיכה באויבינו הפלשתינים.
מפני שבעולם הריאלי, זה שמחוץ לספינים של אובמה, ייתכנו שלושה תסריטים:
א. אובמה לא יעשה כלום, כמצופה, וישראל תתבקש לתת מכה צבאית. במקרה כזה - מי צריך לשלם למי?
ב. ארה"ב תתערב צבאית, אך תזדקק לסיוע ישראלי בהרגעת הסביבה, ואולי גם מעבר לכך. שאלתנו - כנ"ל.
ג. ארה"ב תנחית מכה צבאית, אך תבקש מישראל - כפי שביקשה במלחמת המפרץ הראשונה - שלא להתערב, לבל תיחשב המלחמה ל"ציונית".
אם ניענה לבקשה ונבליג, ולמרות זאת נספוג מסתמא מכה אירנית, היעלה על הדעת ש"תמורת" זאת עוד נידרש לשלם במולדתנו, במקום שאנחנו נדרוש תיגמול?
חוצפתו של אובמה לתבוע מאיתנו לתת היכן שמגיע לנו לקבל מפגינה השתלבות מופלאה במזרח התיכון הפוליטי, שם - כשאתה מציע מיליון דולר במתנה, שואלים אותך: ומה אתה נותן בתמורה? ובעוד שבכל העולם שולחים את מי שכך דורש לאשפוז, שם - משלמים, משלמים כדי לתת!
זה לא שבינתו של נתניהו נסתתרה בהשפעת ההיגיון המזרח-תיכוני המופרע הזה. אולם תחת לחץ הוא עלול לנצל את דבריו של אובמה כדי לשווק לעם את המשך ההקפאה: לטמטם אותנו בעזרת הנימוק שאובמה השתמש בו כדי לטמטם אותו.
או אז ייקראו חבריו של נתניהו בליכוד ושותפיו בקואליציה להשיב לאובמה את התשובה היחידה - היעילה - שנותרת למדינה קטנה הנלחצת לפינה: להביא להתפטרות הממשלה, וממילא לא יהיה על מי ללחוץ. כמו בג'ונגל, שם החלש מקטין ומעלים את עצמו, כדי שלא להידרס. לאובמה אצה הדרך. אך מה יעשה אם בשנה שהקציב להקמת פלשתין, ייאלץ נתניהו להתעסק במערכת בחירות ובמלחמה על חייו הפוליטיים?
מנהיגינו, לפני שהם מתקפלים, מחמיאים לעצמם שהם "חזקים". אבל הצלתם, והצלת ארצם, היא דווקא בחולשתם. הפלשתינים הגיעו להישגים אדירים על-ידי הצגת עצמם כמסכנים. אולי נלמד משהו גם מהם? אבו מאזן מאיים לארוז את המזוודות? גם נתניהו יכול לארוז, ולחילופין, יארזו בשבילו. שהרי למה תמכו בנתניהו מלכתחילה? מפני שהאמינו שבניגוד לסיפור הכיפה האדומה, הפעם לא הזאב התחפש לסבתא, כי אם להיפך: בפנים יושבת סבתא כחולה-לבנה, וזאב "שתי המדינות" ו"הגדה המערבית" הוא רק תחפושת.
כך או כך, כל סיפורי הסבתא ייגמרו אם תימשך ההקפאה.