קשה מאוד לסלוח כשפגעו, השפילו, הכאיבו והנפגע העיקרי מאי סליחה הוא הנוטר וכועס. חייו אינם חיים. הכעס תופח בלב. עיניו מעורפלות מראיית הטוב שבחייו. העלבון מסיח את הדעת ובריאותו עלולה להיפגע.
לכן,חשוב מאוד לסלוח ולעבור הלאה לחיינו המלאים עניינים חשובים אחרים ב"ה. רק שקשה מאוד לסלוח בלי שהפוגע יתנצל מכל ליבו ויכיר בפגיעתו. קשה ללא בקשת סליחה. ההבנה אומרת שצריך. השכל אומר שמוטב, הלב מתקשה.
לכאורה נוצרים את זה כאוצר יקר לשימוש בעת רצון. כמו היה זה יהלום יקר.אבל האמת היא שזוהי אבן כבידה ולוחצת. אי הסליחה מרפה את ידינו והופכת אותנו לעבדי הרגש הרע הזה. לכן, כדי לחוש נקיים וחזקים יותר, עלינו לסלוח.
הסליחה מטהרת אותנו, הפגועים, הנעלבים. ליבנו נעשה נקי וטהור ואנו פנויים לקבל דברים חדשים וטובים. אין ספק שמי שליבו מלא טינה אינו יכול לתפקד ואינו יכול ליהנות ולשמוח בלב שקט. מחשבותיו תקועות ועימם כל תחושותיו בפגיעה שנעשתה לו.
והנה מגיע היום המופלא והמיוחד הזה, יום הכיפורים, יום שהוא כולו סליחה. אנו צמים ועומדים בתפילות ובתחנונים לפני ה' שיסלח לנו. אנו מזכירים את חטאינו ומבטיחים להיטיב דרכינו. אבל ביום זה אנו גם מצווים לסלוח ולבקש סליחה ממי שבו פגענו. וכולנו חדורי רצון טוב ותשוקה לטהור וליפה. כולנו רוצים לחוש נקיים וראויים לפני ה'.
ממידת החסידות לסלוח גם למי שלא התנצל. אבל זה קשה. כמעט בלתי אפשרי. משהו תמיד נשאר. רק בקשת הסליחה מכל הלב תמחק את הפגיעה. לכן נאמר "אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, עד שירצה את חברו" (מסכת יומא, פרק ח).
לכן, נהגו ערב יום הכיפורים לבקש מחילה זה מזה, לפי שיום כיפור הוא יום סליחה ומחילה, צריך כל אחד להקדים ולבקש סליחה.ואם לא סלח הנפגע יש לבקש עד שלוש פעמים כדי שיסלח לו.
סליחה רצוי לבקש פנים אל פנים, מבט מול מבט. רק אם ממש אינו יכול להגיע, אפשר בטלפון. על הפוגע לבקש סליחה בפירוט החטא, בהבנת הפגיעה ובחרטה אמיתית. ואם נפגעתם, ואין הפוגע מודע לכך, אפשר לספר שנפגעתם ולבקש ממנו שיתנצל.
כך מסופר על רב חשוב שהלך אצל חבירו וסיפר לו שנפגע ממנו וביקשו שיתנצל. כדי שיוכל למחול בלב שלם. מלבד בהוצאת שם רע, פה אין חייבים לסלוח.שנאמר: "הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית. וְאֵין צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ כִּי יֵשׁ שֶּׁשָּׁמַע בַּשֵּׁם רַע וְלֹא שָׁמַע בַּפִּיּוּס".
בהוצאת שם רע יש קילקול שקשה או בלתי אפשרי לתקן. הרי לא כל מי ששמע את הדיבה, ישמע ההתנצלות. כאן נוכל לקבל על עצמנו להיזהר במילותינו. להיזהר שלא נקלקל ללא תקנה חס ושלום.
גם בנים ובנות צריכים לבקש סליחה מהוריהם, אישה מבעלה. בעל מאשתו. אבל פה גם אם לא ביקשו סליחה – יש למחול, שלא יענשו בגללם חו"ח.
מכאן, שיום הכיפורים הינו, בעצם, יום של שמחה גדולה. יום שבו אפשר לתקן מה שקולקל וזה הרי דבר עצום. וכך נאמר: "לא היו ימים שמחים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". יום שניתן לנו לסליחה, לתיקון עצמנו, להתחלות חדשות ולהזדמנות נוספת. כדאי שנקבל אותה וניתן אותה גם למכרינו.
לשנה טובה ולהתחלות חדשות עם לב נקי וסולח בעזרת השם!