שיחות השלום - קדימון לפעולה צבאית בעזה?

19 קסאמים ופצצות מרגמה נורו מרצועת עזה לשטח ישראל מאז ה-4 בספטמבר. עבור התושבים בשדרות והנגב המערבי, מדובר בהתקפה המאסיבית ביותר מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009. הנתונים מראים שמספר הטילים שנורו לעבר ישראל מאז סוף הלחימה בעזה ב-18.1.09 הגיע לכ-424 טילים! כך נראית תקופה "שקטה" בדרום מדינת ישראל... המשך התקפות הטרור מעזה מעלה שתי שאלות מרכזיות: 1. מה חלקן של התקפות אלו בשיחות השלום שהחלו לאחרונה בין ישראל לרשות הפלשתינית? 2. אלו השפעות יש לשיחות השלום ולתוצאותיהן על משטר החמאס בעזה? החמאס נמצא כיום בשליטה מוחלטת על רצועת עזה, וירי הקסאם עם פתיחת השיחות הוא ההוכחה לכך. החמאס מזכיר לנו ולעולם, כל פעם מחדש, שהוא ניצח את הבחירות ב-2006, בחירות שנערכו בכל שטחי הרשות והיו תחת פיקוח של ארה"ב והאיחוד האירופי. מאז פתיחת השיחות בין ישראל לרשות, חוזר ראש ממשלת החמאס איסמעיל הנייה על התנגדותו הנחרצת של חמאס לשיחות; לדבריו, "איש לא רשאי לנהל משא-ומתן בשם העם הפלשתיני". הוא מזכיר שבבחירות האחרונות ניצח החמאס, כך שתקופת שלטונו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) פגה. וכך, מיליון הישראלים החיים בטווח הרקטות של החמאס שואלים את עצמם: אם החמאס וירי הרקטות מעזה אינם חלק משיחות השלום, איך ניתן להגיע להסכם כלשהו? האם יכול לקרות מצב אבסורד בו יושג הסכם שלום וירי הטילים יימשך?! במרכז השיחות עומדים כיום מספר נושאים עיקריים - גבולות, פליטים, ירושלים... וביטחון. תושבי שדרות והנגב המערבי שואלים את עצמם, כיצד ניתן לדבר על ביטחון כשמשטר החמאס בעזה בכלל מתכחש לשיחות? ואיך זה מסתדר עם פתרון שתי המדינות עליו כבר הסכימו כל הצדדים? אולי כדאי לעבור לפתרון של שלוש מדינות... כפי שזה נראה, לישראל נותרו שתי ברירות: לנהל מו"מ עם שלטון החמאס בעזה, אפשרות לא כל-כך ריאלית בהתחשב בכך שחמאס מסרב להכיר בישראל. אפשרות שנייה היא מבצע צבאי נוסף בעזה שמטרתו תהיה הפלת משטר החמאס אחת ולתמיד. כיום נראה, שגם אם תגיע ישראל להסכם שלום עם הרשות, תושבי הדרום לא יזכו לשקט בקרוב. יש סיכוי רב יותר שנראה את "ידידנו" ריצ'רד גולדסטון מגיע לאזור במוקדם או במאוחר לחקור את אירועי מלחמת עזה השנייה...