עם ריבוי תחנות הרדיו האזוריות החליטה גם הנהלת הגיהינום להעניק זיכיון לתחנת רדיו מקומית בתחומה. זאת לאחר שסקר העלה כי כמה וכמה מגדולי המראיינים ומבכירי המרואיינים בתקשורת האלקטרונית של המאה ה-20 שוכנים שם, ויהיה זה בזבוז שלא לנצל את יכולותיהם ומיומנויותיהם.
באחת התוכניות הראשונות של "רדיו גיהינום, עד 120FM" התארח
יאסר ערפאת בתוכניתו של מוחמד חסניין הייכל, מי שהיה עורך העיתון המצרי "אל-אהרם". באדיבות יחצ"ן הגיהינום, השר לשעבר יוזף גבלס, מתפרסם תמליל הראיון לטובת מי שאינם עתידים להגיע לשם ולהאזין לשידורים החוזרים.
מראיין: כבוד הראיס, קודם כל תודה על שהסכמת להתראיין ל"בוקר טוב גיהינום - אקטואליה מן הצד אחר".
ערפאת: אני מודה לך, חסניין. בשעות כאלה אני נמצא בדרך כלל בספא 5, והאירוח באולפן שלך חוסך לי הרבה כאב ראש. שם אני מקבל תמיד מיגרנות.
מראיין: הבה נשתף, ברשותך, כבוד הראיס, את המאזינים ונספר להם מהו ספא 5.
ערפאת: בריכה של צואה רותחת.
מראיין: האם הופתעת כששלחו אותך לגיהינום?
ערפאת: כן, בהחלט. חשבתי שכאבי האומה הפלשתינית אזכה בכבוד של ראש מדינה ויושיבו אותי ליד אבי האומה היהודית, אברהם אבינו, אך במקום זה מצאתי את עצמי נשלח לבירור אצל המלאך גבריאל.
מראיין: ומה היה תוכן הבירור?
ערפאת: התובע היה עורך-דין יהודי והוא הניח על השולחן כל מיני תיקים שהציגו אותי באור לא סימפטי.
מראיין: למשל?
ערפאת: אקילה לאורו, אולימפיאדת מינכן, כביש החוף, אוטובוס האימהות, ילדי מעלות, נערי הדולפינריום, קורבנות השלום של אוסלו, הרוגי אינתיפדת אל-אקצה - 40 מזוודות עם תיקים, הכל דברים קטנים, זניחים. אבל המלאך גבריאל קיבל את הרושם המוטעה שאני מחסל מקצועי של יהודים, ומאחר שכל העניין הזה של גן עדן וגיהינום הוא ממילא המצאה יהודית לבסוף הגעתי הנה.
מראיין: רושם מוטעה?
ערפאת: ודאי. אנשים שוכחים שהרגתי הרבה יותר ערבים מיהודים. הרי בתקופה מסוימת כמעט שלטתי בירדן, אחר כך שלטתי בדרום לבנון, אחר כך שלטתי בשטחים וכל זה לא היה אפשרי לי אלמלא הרגתי ערבים, והרבה. האמת היא שהחברים הטובים האמיתיים שלי הם בכלל יהודים.
מראיין: שתף אותנו. מי למשל?
ערפאת: למשל, ששת מיטיביו הגדולים של העם הפלשתיני: פרס, ביילין, סביר, פונדק, הירשפלד וזינגר. שמותיהם יהיו חקוקים לנצח באותיות של זהב במסגד עומר ליד שמות ששת הח'ליפים הראשונים, ושלושת הצדיקים בני זמננו - חאג' אמין אלחוסייני, עבד-אל-קאדר אל-חוסייני ופייסל אל-חוסייני. לולא ששת חברינו היהודים הייתי נאלץ להתגורר בתוניס ולנדוד בעולם עד סוף ימי. כעיתונאי ותיק אתה בטח זוכר: מירדן גורשתי, מסוריה גורשתי, מלבנון גורשתי, ורק הם, ששת המופלאים, פתחו לפני את הדלת לארץ-ישראל ואמרו לי: תפדל, אל באב מפתוח ואל קהווה על א-נאר.
מראיין: ברשותך, אתרגם זאת למאזינינו שאינם שולטים בערבית: הדלת פתוחה והקפה על האש. ומה עם
אורי אבנרי, הוא לא חבר שלך?
ערפאת: חסניין ידידי. בגיהינום, כפי שאתה יודע, לצערך ולצערי, אפשר לומר רק את האמת. לאנשים כמונו זהו הסבל האמיתי כאן. האמת היא שניצלתי אותו והוא אפילו לא חש בבוז שלי כלפיו. אף ערבי הגון לא היה בא ומתרפס לפני בעיצומה של מלחמה אכזרית שלי נגד עמו, אף ערבי, גם הבוגד הכי גדול, לא היה בוגד כך לעיני המצלמות מטעמים של כבוד עצמי.
מראיין: מהו הרגע הגדול של חייך?
ערפאת: אתן לך שניים. הראשון הוא ה-1 ביולי 1994, כשנכנסתי כמנצח לעזה. אז הרגשתי כאילו אני הכלאה של צלאח א-דין הנכנס לירושלים ושל אודיסאוס הנכנס לטרויה בתוך הסוס.
מראיין: והשני?
ערפאת: כשהופעתי ב"חרצופים" כסבא טוב, בדיוק כשסיימתי להרוג עוד אלף יהודים באינתיפאדת אל-אקצה. לא היה אז מאושר ממני. ידעתי שבישראל יש לי אנשים שתמיד יהיו לטובתי, שתמיד יאמינו בחביבותי, דווקא כאשר אני מוריד עליהם את המכות האכזריות ביותר ברגעי השיא של תהליך השלום.
מראיין: כבוד הראיס, אתה במקצועך מהנדס, אתה ראש מחתרת, אתה מפקד צבאי, יש לך דרגה של גנרל, אתה יושב-ראש רשות, אתה נשיא מדינה, אתה מייסד מדינה, אתה אחד מעשירי תבל, אתה דיפלומט בינלאומי, אחד המנהיגים הידועים והוותיקים בעולם, חתן פרס נובל לשלום - באיזה תחום, לדעתך, באה לידי ביטוי הגאונות שלך באופן המובהק ביותר?
ערפאת: בתחום שלא הזכרת עדיין.
מראיין: התיאטרון? השערוריות המבוימות?
ערפאת: טוב שהזכרת גם אותם, אבל אני מתכוון לתחום שדווקא אתה, חסניין ידידי, מכיר היטב - תחום המילים.
מראיין: אתה יכול לפרט?
ערפאת: אתן לך שתי דוגמאות. הישראלים נוהגים בנו בעדינות יהודית טיפוסית, וכל חייל שמדבר לא יפה למי מאיתנו במחסום מיד זוכה למשפט צבאי, אך הנה, המילה "כיבוש" היא המילה הכי פופולרית בתקשורת כשמדובר בישראל, הן בתקשורת הישראלית והן בתקשורת העולמית, והעובדה שהיא אינה יורדת מהכותרות היא הישג אישי שלי. דוגמה נוספת: הביטוי "מדינה דמוקרטית שבה יוכלו מוסלמים, נוצרים ויהודים לחיות ביחד" כתחליף לביטוי "השמדת מדינת ישראל". את החארטה הזאת קונים גם יהודים רבים, ואפילו מבקשים עוד.
מראיין: אפרופו חארטה, מספא 5 מאותתים לנו שאתה צריך לחזור לשם. אז אנא, תשובתך במשפט אחד: אומרים שאתה ושרון הייתם שותפים בקזינו של מרטין שלאף ביריחו.
ערפאת: אז אומרים. אומרים עלי גם שאני טרוריסט צמא דם, מושחת, מועל בכספים, סוטה מין, רמאי, פחדן, בלגניסט, דיקטטור - אז שיגידו גם את זה.
מראיין: לא ענית על השאלה.
ערפאת: אולי אנשי הכספים שלי ושל שרון הרוויחו משהו מהקזינו, אבל אני והוא לא הרווחנו גרוש - בכל אופן, לא במישרין.
מראיין: לסיום, האם אתה מסכים שאשאל אותך שאלה אישית?
ערפאת: שאל, שאל.
מראיין: מה כל הסיפור הזה שאתה מעדיף גברים על נשים?
ערפאת: שטות מוחלטת. האמת היא שאני לא מעוניין לא באלה ולא באלה.
מראיין: כלומר?
ערפאת: כמו שכבר חזרתי ואמרתי: התחתנתי עם פלשתין. אבל כנראה שלא הבינו אותי.
מראיין: אתה נשמע קצת מאוכזב.
ערפאת: לא ממש. האכזבה האמיתית שלי היא שגם בהיעדרי הכל נמשך כרגיל. עם מותי בפריז אמרו כולם שזה אסון למזרח התיכון, אבל מתברר שבשטח שום דבר לא השתנה. תוכנית השלבים נמשכת וישראל ממשיכה להתקפל גם בלי ערפאת. כאילו הגיהינום מלא אנשים שלא היה להם תחליף.
מראיין: תודה לראיס יאסר ערפאת. גם מחר נהיה כאן ב"בוקר טוב גיהינום - אקטואליה מפלנטה אחרת".