מספרים על הרב לוי יצחק מברדיצ'ב שבערב יום כיפורים אחד, בעת שחזר מתפילת 'כל נדרי' מוקף בעדת מעריציו, ראה יהודי אוכל כריך. אחד מתלמידי הרב ביקש רשות להתנפל על החוטא והרב הרגיע אותו ואמר שאין לו ספק שגם באותו יהודי תימצא נקודת זכות למרות חטאו. הרב ניגש אליו ושאלו: "מר יהודי, אתה בטח שכחת שהיום יום הכיפורים?". ענה לו הבחור, "לא, לא שכחתי. זכרתי זאת היטב". "אז בטח הרופא אסר עליך לצום בגלל בעיה בריאותית חמורה כלשהי?", התעקש הרב, והבחור אמר: "לא אני דווקא בריא כמו שור". פנה הרבי לתלמידיו ואמר "תראו איזה יופי, שביום הקדוש והנורא הזה הבחור הזה נזהר מלהוציא דבר שקר מפיו".
שר החוץ שלנו
אביגדור ליברמן נאם בעצרת האו"ם ואמר את מה שאמר והצליח להרגיז רבים. אפילו אותי קצת. כשנשאל למה אמר זאת, ענה ליברמן: "זו האמת שלי". אני מאמין לו שזו האמת שלו ואתם יודעים מה? אני גם לא בטוח שמה שהוא אמר איננה האמת האבסולוטית, אם יש כזה דבר. אז למה אם כן הוא הרגיז אותי? כי הוא שר חוץ. הוא פוליטיקאי. לוי יצחק מברדיצ'ב אולי היה נותן לליברמן על האמת שלו נקודת זכות, אני לא. אני בהחלט מצפה מפוליטיקאי שבעת הצורך, כמו למשל בעצרת האו"ם, ידע לשייף קצת את האמת, קצת לשקר, ולהגיד גם מה שכולם רוצים לשמוע. הוא אינו איש רוח. הוא פוליטיקאי.
אבל העניין הוא, שבשנים האחרונות, לי אישית, יש קצת בעיה עם רבים מאנשי הרוח שלנו. אלו שעסוקים כל היום בלהחרים את הזולת, בלהשמיצו, בלקרוא לו בשמות גנאי בגלל מקום מגוריו, ובכך לצחצח ולמרק לכאורה את מצפונם האישי ומקום מגוריהם. הם, לדעתי, אומרים רק 90 אחוזים מהאמת שלהם. זה הרבה, אבל מאיש רוח אני מצפה ל-100 אחוז של אמת. לא 90. זכותו של איש רוח למשל להחליט שהוא מחרים את אריאל, אבל אני מצפה ממנו שבאותה עת יזכיר לכולם שגם הוא עצמו מתגורר בשטח שהיה פעם ערבי-פלשתיני ונכבש בכוח. אני מצפה למשל מפרופסור באוניברסיטת תל אביב שיוצא להפגין למען החרמת התנחלות זו או אחרת, שבשם האמת האבסולוטית יחרים למשל גם את מועדון "הבית הירוק", מועדון הסגל של אוניברסיטת תל אביב, שהיה פעם הווילה של מוכתר הכפר הערבי שייח' מוניס ונכבש בכוח, והשייח' הושלך משם מן הסתם באכזריות. יותר מאשר רוצה הפלשתיני לחזור לשטחים בהם ממוקמות היום ההתנחלויות, הוא רוצה לחזור ליפו, לחיפה, לרמלה וללוד ולשייח' מוניס וכן, גם למקום בו מתגורר כותב מילים אלו, שלמרות שהוא בתחומי הקו הירוק, במחנות פליטים רבים מכונה עדיין "אבו שושה" - כפר ערבי ש-75 מגבריו נהרגו בידי הפלמ"ח בעת כיבושו בשנת 48'.
אני תוהה אם התחלפו התפקידים. שבמקום שבו אנשי הרוח קצת מזייפים באמת שלהם, לפתע הפוליטיקאים מתחילים לדבר אמת. אם לומר את האמת, מצב זה קצת מדאיג אותי. מעדיף את הפוליטיקאים בתפקידם הקלאסי - קצת שקרנים, ואת אנשי הרוח המחזאים, הסופרים, המשוררים ואנשי האקדמיה - מקפידים על אמת אבסולוטית.