מלחמות בני ישראל בישראל

על האדמה הבוערת הזאת מתנהלות כמה וכמה מלחמות בו-זמנית. כל אחת ואחד מאיתנו ניצב בפני כמה חזיתות ועובר מהתקפה להגנה חליפות. שנים על גבי עשרות שנים נופלים סביבנו חללים מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה, מפנים או מאחור. כל הארץ זרועה אנדרטאות וב"יארצייטים" באים ללטף את אבני השיש והפלדה קטועי הרגליים, גדמי הידיים, חרוכי הפנים ומצולקי הנפש שנשארו בחיים. אין בריא לרפואה. עם שכולו חבוט ומוכה "פצע וחבורה ומכה טרייה לא זורו ולא חוּבָּשׁוּ ולא רוּכְּכָה בַּשָׁמֶן". איך יש לנו כוח להילחם עוד? התשובה הפשוטה בתכלית היא שאיננו נלחמים עוד באויבים הנכונים אלא במלחמות שאפשר לנו להילחם בהן. מלחמות נוחות בלי לקום מהכסא. מלחמת "שלום עכשיו". אפילו הסיקריקים שהבדילו עצמם אינם מגיעים לקרסולי נזקם הנורא של אופנהיימר וחבר מרעיו על משכורותיהם הדשנות וחשבון הוצאותיהם השמן. אין בושה ואין חרפה ואין כלימה על פני הזדונים הללו. המרדפים אחר המתיישבים היהודים, אחיהם ושנואי נפשם במימון עוינֵי יהודים באשר הם יהודים. משתפי"ם נבזיים לאנטישמים. מלשינים שלא איכפת להם מהתקווה שלא תבוא עדיהם ומהחורבן שהם ממיטים על כולנו. למרבה הצער והתוגה, מלחמת "שלום עכשיו" היא מלחמה אפקטיבית. לא נוכל לפגוע בהם כי בכל זאת הם אחינו בדם, גם אם הם פוגעים בנו אנושות ולא ישקטו עד אשר תהיה ישראל לשממה חרבה. מלחמת "הקרן לישראל חדשה". אף היא חיה נושמת ובועטת בחסות ובמימון מבקשי נפשה של ישראל. רשעים בני עמנו שהאדירו את התועבה לפסגות אין חקר. מה העבודה שלהם? זוהמה! ומהם כלי עבודתם? הליכלוך, הדומן, הטינופת, הסחי, המיאוס והצחנה. באלה הם יוצאים להבאיש את ריח היהודים בכל רחבי העולם. אל יהא הדבר קל בעיניכם, אין כאן "פרטאצ'", הכל ממויין מאורגן ומסודר ודבר דבור על אופניו כמשנה סדורה בתורתם הכתובה בכתב צפוף מאוד על-גבי גלילי נייר טואלט שלאחר השימוש. חָ'ארוֹת! מלחמת התקשורת הישראלית נגד כל מה שזז לטובת העם היהודי. מלאכתם מלאכת רמייה ומאזניהם מאזני מרמה השוקלים אֵיפָה וְאֵיפָה ומגדישים סאה אחר סאה. נבלות! איש מהם אינו משלם על רוע מעלליו. אין אחריות. אתיקה? מה זה? הצד השווה לרובם הוא שהם כן פוצים פה מצחין ומצפצפים ציפצוף ארוך על כל מה שמריח איזון, הגינות או יושר. רובם עילגים, טפשים ורשעים, שכל מה שיש להם להציע הוא שנאה והסתה בכלים שאנחנו מפקידים בידם להרע. אין להם אלהים והם כורעים ומשתחווים למולך, לבעל ולעשתורת שנעשו אגודה אחת אמריקנית חלולה. לא העניין מעניין. העטיפה הנוצצת, השיווק האגרסיבי והרייטינג של ריקנות רדודה. אלה הם חייהם ואורך ימיהם ובהם יהגו יומם ולילה. זו נבלה וזו טריפה וזה פיגול. זו טומאה, זה אבי הטומאה וזה אבי אבות הטומאה. אין שום קשר לשלום או לכיבוש. סתם מלאכי חבלה שלוחי השטן שנולדו להחריב. ההיסטוריה היהודית מלאה בשכמותם - "זרע מרעים, בנים משחיתים, עזבו את ה', ניאצו את קדוש ישראל, נזורו אחור." גם הם עומדים עלינו לכלותנו, כמו בכל דור ודור, אבל בניגוד לאויבים החיצוניים שהקדוש ברוך-הוא מצילנו מידם, כאן, הוא אינו מתערב.