X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בעוד מדברים על הסכם שלום בינינו לפלשתינים, החלו לאחרונה גם הדיבורים על החלפת שטחים בתמורה להשארת גושי ההתיישבות הגדולים, וכעת הם דורשים בתמורה שטח, אפילו בגודל 1 תמורת 1 נשאלות השאלות: למה? על מה? למי בעצם היו שייכים שטחי הגדה המערבית? ומדוע יש למנוע זאת?
▪  ▪  ▪
לא חטאנו [צילום: פלאש 90]
לחפש את הלאום במקום אחר
גרשון אקשטיין
לא אחת אני עומד ותוהה על עזות המצח של חברי הכנסת הערביים במתן הסיוע והתמיכה המסיבי שלהם לשונאינו המוצהרים ועוד לטעון שאין כאן דמוקרטיה וזאת במקום לטפל בזכויות המיעוט של קהלם * זה הזמן להפעיל דמוקרטיה מתגוננת
לרשימה המלאה

והיה ויתפוצצו שיחות השלום...
גרשון אקשטיין
המצב המדיני הפוליטי לאור שיחות השלום אינו פשוט כלל וכלל וכישלונן הצפוי כפי שמנבאים בארץ ובעולם, יכול להשפיע על כל אחד מאיתנו האזרחים, וכבר בטווח הקרוב
לרשימה המלאה

אנו נמצאים בתקופה לא קלה למדינה; בעת כתיבת שורות אלו, אין אנו יודעים אם - כן המשך הקפאה, או לא, והאם ממשיכים בשיחות הישירות או לא; בין אם השיחות יבשילו להסכם שלום סופי שיסיים את הסכסוך הארוך, ובין אם המשא-ומתן לא יבשיל להסכם על כל מגבלותיו של מצב זה.
אפתח בגילוי נאות: אני בדעה, שלצערי המדיניות כל ממשלות ישראל הביאה אותנו בהיבט המדיני למצב בו אין ברירה, ואינני רואה היום שום פתרון המבוסס על המשך שליטתנו בעם, כל שכן בשטחי יהודה ושומרון. הקהילה הבינלאומית, כולל הממשל בארה"ב, לא יקבלו זאת. לכן אני מאמין בהפרדה מוחלטת של שתי מדינות לשני עמים, תוך שותפות עימם; כדאי אפילו לחשוב בחיוב (ומחוץ לקופסה) על אפשרויות של 'בכל זאת נידרש להסכם ביניים', או של קיום התיישבות ישראלית תחת רשות פלשתינית, מתוך חשש של אי-יכולת פינוי.
בנושא הגבולות מדברים כיום בקול רם על יוזמה, בעיקר מאז תקופת ממשלת אהוד אולמרט וציפי לבני, של השארת גושי ההתיישבות תמורת מסירת שטחים מארצנו הקטנה, כנראה שטחים בנגב, שקיבלנו בהחלטת החלוקה על-ידי עצרת האו"ם ב-29.11.1947. לפי הפרסומים, מדובר על מסירת שטחים (בהיקף של כ-4% ויותר), וכבר הפלשתינים דורשים שהיחס יהיה אחד על אחד ולא פחות מכך, כאילו זה מובן מאליו. עניין דרישה זו עובר בשקט, ללא דיון ציבורי נוקב, כאילו כבר הסכמנו לוותר על חלקי הארץ. אך גם אני (כרבים אחרים) אעמוד על רגליים אחוריות ואתנגד לוויתור זה - בהמשך אסביר מדוע.
השאלות העומדות לדיון:
מדוע אנו נאלצים למסור חלקי ארץ מולדת תמורת שטחים ביהודה ובשומרון?
או יותר מכך - למי בעצם היו שייכים השטחים בגדה המערבית?
וכן למה בכלל מחויב תהליך של החלפת שטחים?
אזכיר, כי אפילו בקמפ דייוויד בשנת 2000, אהוד ברק, כראש הממשלה דאז (בהצעתו הנדיבה לכל הדעות), לא הציע זאת. גם במתווה הפשרה הנדיב שהציע נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, לא דובר ולא נכלל עניין של שטחים תמורת שטחים.

השטחים וירדן

עד מלחמת ששת הימים היו שייכים שטחי יהודה ושומרון לירדנים, אשר בתוקפנותם המלחמתית ביחד עם מצרים וסוריה, הפגיזו את ירושלים והסביבה כצעד ראשון ומתוך שאיפה לכבוש את מדינת ישראל על-ידי ניתוקה ב"מותניים הצרות", דבר שאילץ את צה"ל להגיב ולשתק את הצבא הירדני.
זאת בשונה מהחזית בסיני - שם הייתה המטרה של צה"ל לרסק ולהשמיד את הצבא המצרי - מול הירדנים המטרה הייתה להגן על היישובים, לרבות ירושלים, מהתוקפנות - השאר כבר היסטוריה.
מסתבר, שלאחר מלחמת ששת הימים, יגאל אלון, דמות מרכזית בממשלה דאז, הציע תוכנית שבמסגרתה ישראל תחזיק בשטחים הלא-מאוכלסים בגדה ותחזיר לירדן את השטח המאוכלס; אולם חוסיין מלך ירדן לא היה מוכן לכך והמשא-ומתן עימו נכשל.
כיבוש והתיישבות
סעיף 49 של אמנת ז'נבה קובע, בין השאר:
The Occupying Power shall not deport or transfer parts of its own civilian population into the territory it occupies
בעברית: הגורם הכובש לא יגרש ולא יעביר את אוכלוסייתו האזרחית לשטח שנכבש על ידו, ולא יעביר חלקים מאוכלוסיה משטח שנכבש על ידו.
ישראל לא עשתה העברת אוכלוסיות, אלא התירה לאזרחיה להתיישב שם. מצב זה כלל אינו מכוסה על-ידי אמנת ז'נבה. יתרה מזאת, הרבה קרקעות נקנו בכסף מלא מבעלי קרקעות פלשתינים, בעסקות כשרות למהדרין, קונה ומוכר מרצון.
כזכור, באופוריה של ניצחון במלחמת ששת הימים, התברר שאין ולא היו לממשלות בישראל מדיניות ותוכנית ברורה בעניין ההתיישבות ביהודה ובשומרון, וגם הן לא ידעו מה הם השטחים שאינם מיועדים להחזרה.
כל איש, קבוצה וארגון עשו דין לעצמם על בסיס האמונה של חזון ארץ ישראל השלמה, הקימו התנחלויות והתיישבו, והשליטה בעניין יצאה למעשה מידי ממשלות ישראל, והן נגררו (ברצון או באי-רצון) ונאלצו לאשר את הנעשה בדיעבד.
ונחזור לשאלה - למי היו שייכים השטחים בגדה המערבית?

מה למדנו עד כאן?

א. שטחי יהודה ושומרון מעולם לא הוגדרו כטריטוריה פלשתינית, לא על-ידי הקהילה הבינלאומית ולא על-ידי ה"פאן ערביות".
ב. הזמן עשה את שלו ונבנו גושי התיישבות מרוכזים, שנבנו לתפארת וביחד עם התנחלויות מבודדות אשר הפכו ליישובי קבע לצד מאחזים לא-חוקיים שאינם סותרים את אמנת ז'נבה.
איך בכלל עלה הנושא לדיון כה מרכזי בין אומות העולם?
לרוע מזלנו (גם מזל רע, אבל בעיקר חוסר ערנות ומקצועיות של משרד החוץ ומערך ההסברה בכל השנים), הצליחו הפלשתינים, לאט ובעקביות הראויה לשבח, ליצור מערך הסברה אשר טיפחה בדעת הקהל העולמית את הלאומנות הפלשתינית, הן על-ידי מעשי טרור והן באמצעות שתי אינתיפאדות. באופן מתוחכם הצליחו ליצור בדעת הקהל הבינלאומית את התובנה כי שטחי יהודה ושומרון הם שטחי המדינה והמולדת הפלשתינית, לרבות ירושלים והמקומות הקדושים. כן רווחת הדעה שישראל חייבת לסיים את הכיבוש ולחזור לקווי 67' (מה שבהבנתי לא ניתן ליישום בכל דרך).

מסקנות והמלצות

א. השטחים מעולם לא היו שייכים לעם הפלשתיני (בין אם הוא העם הזה, ישות אמיתית או טיעון פוליטי לבעיה);
ב. ישראל מעולם לא עברה על אמנת ז'נבה בכל הקשור בהתיישבות;
ג. נתון תומך נוסף - הבעיה הביטחונית. קשה יהיה להגן בעת הצורך על המדינה בשטח קטן יותר.
לאור כל העובדות לעיל, אל לנו להסכים בשום הסדר למסור שטחים מארצנו למדינת פלשתין שבדרך, גם אם דרישה זו תפוצץ את השיחות במשא-ומתן.
המשא-ומתן לגבי הגבולות צריך להיגמר בחזרה לקווי 67', למעט גושי ההתיישבות הגדולים שיישארו בשליטתנו.
המסקנות מחייבות אותנו להקים מערך הסברה סדור ומתוכנן על-מנת לנמק עובדתית את הסיבות לדחיית הדרישה הפלשתינית לקבל תמורה בשטח.

קצת היסטוריה על קצה המזלג

  • השם פלשתין כמגדיר טריטוריה, אינו ערבי או מוסלמי כלל וכלל, אלא רומאי, וניתן לאזור זה של ארץ ישראל בתחילת המאה החמישית (פלסטינה "פרימה", פלסטינה "סקונדה") כ-200 שנה לפני שהערבים הגיעו לארץ.
  • הממלוכים (מוסלמים סונים) שלטו בארץ ישראל לרבות בשטחי עבר הירדן במשך 225 שנה, בשנים 1518-1291, בעוד היישוב היהודי שומר על רצף התיישבותי.
  • השלטון העותומאני (האימפריה העותומאנית) שלט בישראל מאות שנים נוספות, לרבות בעבר הירדן וביהודה ובשומרון.
  • האימפריה העותומאנית איבדה את ארץ ישראל לבריטניה במלחמת העולם הראשונה. וגם בתקופה זו היישוב היהודי ממשיך להיאחז בציפורנים בעיקר בירושלים ובצפת. כך שלכל הדעות, התקיימה התיישבות יהודית רציפה מתקופת בית המקדש הראשון ועד העלייה הראשונה בשנת 1881.
  • ממשלת בריטניה, בהצהרת בלפור ב-2.11.1717, הודיעה בדבר הכרתה בצורך להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, שטח זה מעולם לא הובטח לאף גורם אחר.
  • בריטניה קיבלה בשנת 1922 את מינויה על-ידי חבר הלאומים כמנדטורית לניהול ארץ ישראל, כולל עבר הירדן, כדי להקים בו בית לאומי לעם היהודי. היא סטתה מהמנדט ולמעשה מעלה בתפקידה, ובניגוד לכתב המנדט היא הקימה את ממלכת ירדן כדי לקיים באזור מדינה פרו-בריטית.
  • בתקופה זו, הערבים עצמם מתכחשים ליישות של עם פלשתיני; לטענתם, אין מדינת פלשתין מאחר שהיא חלק מסוריה, והשימוש בעם הפלשתיני היה לצרכים פוליטיים בלבד.
  • ועדת פיל של ממשלת בריטניה, על-רקע המאורעות, החליטה על חלוקת השטח שנשאר בין היהודים והערבים (תוכנית החלוקה), אך בצד הערבי לא נמצא הגורם שיקבל את השליטה על השטח המיועד להם; נהפוך הוא, עם החלטת האו"ם על הקמת המדינה, בסיוע צבאות מדינות ערב, נעשה ניסיון מלחמתי ותוקפני למנוע את הקמת מדינת ישראל ולכבשה בכוח, וכך כפו עלינו את מלחמת השחרור והעצמאות.
  • ראוי להזכיר במעמד זה כי במסגרת המלחמה ומיד לאחריה, השתלטה ירדן על שטחי יהודה ושומרון אך לא הצליחה להשיג הכרה "פאן ערבית" בלגיטימיות שליטתה בה.
  • במלחמת ששת הימים, ולאור התוקפנות המלחמתית מצד ירדן, כבשה ישראל את שטחי יהודה ושומרון מידי הירדנים, אך לא טענה לבעלות עליהם ולא סיפחה אותם למדינת ישראל. מדינת ישראל אף לא יזמה חילופי אוכלוסין.
  • לאחר 20 שנה הודיעה ירדן קבל עם ועולם, שהיא אינה חפצה בשטח ומוותרת עליו; השליטה הישראלית בשטחים נמשכת.
  • ב-1978, במסגרת הסכם השלום עם מצרים, נחתמו הסכמי קמפ דייוויד, בהם הכירה ישראל לראשונה בזכות הפלשתינים להשתתף במשא-ומתן כולל לקביעת עתידם.
  • נזכיר, כי כהסדר ביניים נקבע שבתוך חמש שנים ייסוג צה"ל אל מחנותיו שבשטחים ויעניק לתושבי השטחים זכות לממשל עצמי (אוטונומיה) - הסדר האוטונומיה, כידוע, לא יצא אל הפועל.
  • בספטמבר 1993 הכירה ישראל ב"רשות הפלשתינית" כגוף שלטוני שהוקם מכוח הסכמים שנחתמו במסגרת "תהליך אוסלו" בין מדינת ישראל ואש"ף. תפקידו של גוף שלטוני זה לייצג את הפלשתינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה במשך "תקופת ביניים", כהסדר זמני לקראת "מצב הקבע" של שטחים אלו.
עזרה לא צפויה ממזרח אסיה...
מעניינת במיוחד נקודת-המבט היפנית דווקא, כפי שהובעה על-ידי יאשיקו סאגאמורי, ששואל שאלות פשוטות וענייניות את פרקליטי הפלשתינים, כמו: אם אתם כה בטוחים ש"פלשתין", המדינה, קיימת לאורך שנות ההיסטוריה המתועדת, אז מתי היא נוסדה ועל-ידי מי? מה היו גבולותיה? מה היו עריה ועיר הבירה שלה? איזו צורה לבשה ממשלתה? האם אתם יכולים לנקוב בשם מנהיג פלשתיני לפני יאסר ערפאת? האם פלשתין הוכרה מעולם על-ידי מדינה אשר קיומה, בזמן זה או אחר, לא מותיר כל מקום לפרשנות? מה הייתה שפתה של מדינת פלשתין? מה הייתה הדת השכיחה במדינת פלשתין? שאלה אחרונה והמהותית ביותר - הואיל ואין מדינה כזו היום, מה גרם לחיסולה ומתי זה התרחש? התשובות לשאלות אלה, ברורות.
אז מדוע עלינו לבצע ולהסכים לחילופי שטחים?
מהאמור לעיל עולה כי שטחי יהודה ושומרון אינם שטחים שהיו שייכים לפלשתינים או ליישות פלשתינית כלשהי, ולכן לא יכולים לחול עליהם הכללים הרגילים של שטחי כיבוש.
היות שבשום שלב לא פונו בכוח מתיישבים ערבים לטובת מתיישבים יהודים, לא מדובר בגזל קרקעות, וכן כלל לא מובן מאליו שהיותו של מישהו יהודי אמורה לפסול את זכותו להתיישב בשטח האמור.
פשע מלחמה ודאי אין כאן, לא על-פי אמנת ז'נבה הרביעית ולא על-פי ההיגיון, האומר שכשיש פשע - מישהו נפגע ממנו.

תאריך:  11/10/2010   |   עודכן:  12/10/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חילופי שטחים - על מה ולמה?
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
הנושא עלה בגלל התקדים המצרי
דן הקטן3  |  11/10/10 19:19
2
כל הכבוד גרשון. שמור על עצמך ל"ת
אומדיה  |  12/10/10 00:00
3
אני בעד חילופי שטחים
עמנואל נאור  |  14/10/10 20:52
4
חילופי שטח/גבולות
עו'ד דוד הגואל תא  |  11/04/12 13:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד אברהם פכטר
הפרוטוקולים הסודיים מציירים תמונה של כישלון קונספטואלי, פרשנות מוטעית מבחינה צבאית של מערכי ומטרות האויב ע"י הממשלה וקובעיה    לרמטכ"ל דדו ז"ל נעשה עוול היסטורי וצבאי כשהטילו עליו את כל מחדלי המלחמה    זמן לחשבון-נפש ולהסקת מסקנות, גם לעתיד הקרוב    אורות וצללים במלחמה הקשה, עד למהפך ולניצחון
יוני בן-מנחם
ועדת המעקב של הליגה הערבית העניקה לממשל אובמה חודש נוסף ללחוץ על ממשלת ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ואפשרה לו "לעבור בשלום" את הבחירות לקונגרס    הציפייה הפלשתינית והערבית היא שהנשיא אובמה יחזיר את התמורה בקרוב    יו"ר הרשות הפלשתינית קיבל מהליגה הערבית רק תמיכה חלקית בדרישותיו
אייל גולדמן
שר החוץ הוא השר היחידי שמדבר דברי היגיון בממשלה גדולה ומגומגמת
משה גביש
הלאומנות, השוטפת את בית המחוקקים, את הממשלה וחלקים נרחבים בציבור, מערערת את היציבות בארץ ומחשקת את הממשלה בתהליך מו"מ
ראובן לייב
התפריט של מסעדת "חנדלה", במושב גבעת-חן, התגלה כיומרני מדי. הוא מבטיח הרים וגבעות, אבל מאכזב מאוד
רשימות נוספות
ברק: להתגבר על ההקפאה ולנוע לסוגיות הליבה  /  איציק וולף
הערכה: הליגה תשאיר פתח למו"מ  /  איציק וולף
"הממשל חזר עם כמה הצעות  /  איציק וולף
הסתה כמו לפני 73'  /  ד"ר אברהם בן-עזרא
הילד של אבא  /  אורי אבנרי
כן לאובמה  /  אורי הייטנר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il