ברק - ממשיך דרכו של רבין - עאלק

ביולי 1995, חודשים ספורים לאחר שחרורו מצה"ל, מינה יצחק רבין המנוח את אהוד ברק לשר הפנים בממשלתו. כבר אז, יש המוכנים להישבע, רמז ברק לחבריו החדשים במפלגה, כי הוא-הוא ממשיך דרכו של רבין. ב-4 בנובמבר 1995 נרצח רבין על-ידי בן-בליעל, ומחליפו על כס ראש הממשלה, שמעון פרס, "הזיז" את ברק מתפקיד שר הפנים לתפקיד שר החוץ, לא הביטחון. גם אז, יש המוכנים להישבע, רמז ברק כי הוא-הוא ממשיך דרכו של יצחק רבין. כאשר גבר בנימין נתניהו על שמעון פרס במאי 1996, התמודד ברק על תפקיד יושב-ראש מפלגת העבודה, ניצח, דחק את פרס לשוליים ואז גם הצהיר באופן פומבי, כי הוא-הוא ממשיך דרכו של רבין. כאשר נתניהו עשה את כל הטעויות האפשריות, כולל הקדמת הבחירות ונחל הפסד צורב ל...אהוד ברק, היה כבר ברור לכולם, כי ברק הוא-הוא ממשיך דרכו של רבין. וכך קרה אפוא, שפחות משנתיים אחרי שביקש להוביל את העם והמדינה בדרכו של רבין ("שחר של יום חדש"), הבין העם והבינה המדינה, כי לא די להצהיר או לרצות להיות ממשיך דרכו של רבין; צריך הרבה יותר מזה. למשל, להפגין צניעות וביישנות; לא לשקר ולרמות; לא לתקוע סכינים בגב; לראות בחברות ערך, לא מושג ריק מתוכן; לקחת אחריות, לא להתחמק ולחמוק ממנה; להפעיל שכל ישר ולראות בכל מהלך סיכון מול סיכוי; ועוד ועוד ועוד. ומכל אלו אין, לא היה ולא יהיה לברק. כאשר העיתונאי דן מרגלית חשף ב-1977 כי הגברת לאה רבין ע"ה מחזיקה בארה"ב חשבון דולרים (20 אלף כמדומני) בניגוד לחוק, היה בעלה יצחק ראש ממשלה צעיר, רענן ופופולרי. אולם כאשר החליט היועץ המשפטי הצעיר דאז, פרופסור אהרן ברק, להעמיד את הגברת רבין לדין, הפתיע בעלה את אזרחי ישראל כאשר הצהיר בתוכנית אקטואליה ("מוקד") כי בכוונתו לחלוק עם רעייתו את האחריות לעבירה שביצעה, ולכן הוא מודיע על התפטרותו מכס ראש הממשלה. לכן - וזו עצה שלי למי שפיקד עלי פעמיים (כאוגדונר באוגדת מילואים מטכ"לית 611, וכאוגדונר באוגדה סדירה 252): אם אכן ברק רואה עצמו ממשיך דרכו של רבין, מן הסתם שיחקה אותו ולו פעם אחת ויודיע לנו, אזרחי ישראל, כי החלטתו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין להעמיד לדין את רעייתו הגברת נילי פריאל-ברק משמעותה אחת: התפטרותו מתפקיד שר הביטחון לטובת עמידה איתנה לצידה של הרעיה שהסתבכה בגלל מעשה אהבלות. ורק אז ורק אולי נוכל להגיד לעצמנו, שאולי בכל זאת ברק הוא ממשיך דרכו של רבין, לפחות בכל הנוגע ללקיחת האחריות על המעשים שעשה זוגתו שתחיה (רק בלי פיליפינית...). ועוד כמה מילים בעניין ברק: לאחרונה מגלה עם ישראל, כי שר ביטחוננו המהולל שוהה מאות ימים בשנה בחו"ל. כמה בדיוק ניתן ללמוד מהסיפור הבא: מספרים כי שלום קיטל, שהיה עד לא מזמן יועצו של ברק, נהג לומר לאחד מחבריו כך: "אהוד מאוד מוקיר אותי. בכל פעם שהוא שב מחו"ל הוא מביא לי עניבה במתנה. רק השנה הוא הביא לי 236 עניבות...".