חוק הגיור של "ישראל ביתנו" עבר בקריאה טרומית ברוב של 74 מול 18. על-אף שניתן לברך על קידום החקיקה התומכת בגיור הצבאי, אין לעשות כן. כיום המצב במדינת ישראל הוא שקיימים שני מסלולי גיור עיקריים - האזרחי והצבאי.
המסלול האזרחי מנוהל על-ידי הרבנות הראשית, וכל תעודת המרה שמקבל גר שהתגייר כוללת חתימה של הרב הראשי. לעומת זאת, גר שהתגייר במהלך השירות הצבאי שלו, בבית דין צבאי לגיור, מקבל תעודה שעליה לא מופיעה חותמת של הרב הראשי.
כך היה הדבר מאז ומעולם. הרב הראשי לא הסכים לחתום על הגיורים שנעשים בצבא. בחודשים האחרונים פצצת הגיור עולה לכותרות פעם אחר פעם, עם דגש על מה שקורה במסדרונות הקריה (שם מתקיימים אותם בתי דין צבאיים לגיור).
הבעיה, מעבר לשאלת שמירת המצוות של המתגיירים (שהיא אכן שאלה שצריכה להישאל, גם על גרי בתי הדין האזרחיים), היא כאמור פורמלית. הרב הראשי לישראל מסרב לחתום כמאשר ומכשיר הגיורים הצבאיים - מה שיוצר לגר בעיה עתידית כשירצה להתחתן, ואז גם רשם נישואין שאינו מקבל את הגיור הצבאי יכול לסרב לקבל גר לנישואין.
אז כעת, במקום לכפות את הרב הראשי לקבל את הגיור כפי שהוא, באה "ישראל ביתנו" ומשמרת את המצב האבסורדי - בו תעודת המרה צבאית אינה שווה למקבילתה האזרחית. זהו המצב כיום. החוק שעבר בקריאה טרומית רק מחדד את הנקודה הזו, בכך שהוא יוצר 'מסלול עוקף רב ראשי'. לא יזדקקו לאישור הרב הראשי, אלא מתוקף מעמד בית הדין יהיה די בתעודה. תעודה של חייל גר תהיה שווה פחות מתעודה של הרב הראשי.
אז איך פותרים את הפלונטר? הרי ברור שלחרדים אין אינטרס להוציא את הגיור הצבאי מידיה של הרבנות, אצלה הוא עוד לא נמצא. מאידך-גיסא, הפתרון חייב להיות הסכמה של כל הגורמים בנושא הגיור הצבאי.
הפתרון הוא אחד: הרב הראשי חייב לחתום גם הוא על הגיורים הצבאיים, גם על אלו שנעשו. בשביל העיתונאים והתקשורת זו רק עוד כותרת או הזדמנות להתנגח בחרדים, אך בשביל הגרים כל כותרת היא על מעמד בקהל ישראל. תארו לכם שאחת לשבוע דנים במעמד היהדות שלכם, שנאבקתם והשתדלתם לעבור את הגיור ואז לוקחים אותה מכם. לא, זה לא הוגן.