בימים האחרונים עסקנו כולנו, איך לא, באסון הקשה שפקד את הכרמל והמדינה כולה. אובדן חיי האדם, המראות הקשים של מרחבי טבע ירוק ההולכים וכלים באש הנוראה, תפקוד הכבאים וכוחות ההצלה, והחיפוש אחר האשם בקושי להתמודד עם השריפה. אולם לאחר כל זאת, כשגם התקשורת תעזוב את החפ"ק באוניברסיטת חיפה, ניוותר עם פצע שנחרך בנופיו הירוקים של הכרמל, אסון אקולוגי קשה ופגיעה באחד הנרטיבים של מדינת ישראל. כבר עכשיו, רבים דנים בשאלה האם וכיצד לחדש את הצמחייה שאפיינה את הכרמל. בבואנו לשקול את צעדינו הבאים, אל לנו לשכוח כי מדובר בצמחייה שאינה אופיינית כלל למדינת ישראל. עצי האורן, שמקורם במזרח אירופה, נשרפו, שלחו גיצים לכל עבר וליבו את השריפה. כעת עלינו למהר ולהיערך לחידוש החורש בצורה נבונה ומתוכננת היטב, לנקוט יוזמה ולבחור בצמחייה המתאימה ביותר לטובת חידוש החורש, כך שנוכל להימנע, או לפחות לנסות לצמצם נזק עתידי דומה. תכנון נכון של צמחייה כולל התחשבות בתוואי השטח, באקלים ובסוג הצומח שסביב. ראשית - מסקנה שאנשי המקצוע הגיעו אליה כבר בעבר אך לא יושמה, היא דילול צפיפות הצמחייה ביערות, בתחילה על-ידי נטיעה מחושבת ולאחר מכן מתן אפשרות לרעייה מבוקרת באזור, פעולה שלרוב אינה משפיעה על האורנים, אך תביא לתוצאות טובות על סוגים אחרים של צומח. שנית - סוגי הצמחייה בהם נבחר צריכים להיות מותאמים לאקלים הים תיכוני ולתוואי השטח - מדרונות ההר וגובהו. בשלב זה, מומלץ לבחור בעצים ארץ-ישראלים רחבי עלים, להם יכולת לשקם את עצמם, כגון אלון, אלה, חרוב, זית, תאנה ועוד. עצים אלו אינם מתאימים לכל בית גידול, לכן רצוי להתאים את המינים לשטח הספציפי ולבית הגידול האופטימלי. עצי אלון הם בעלי יכולת יחסית גבוהה להתאוששות משריפות, כאשר שלושת המינים העיקריים המצויים בארץ יוכלו להתאים לכרמל שמתנשא עד לגובה של מעל ל-500 מטר: אלון מצוי, אלון תבור המומלץ לנטיעה עד גובה של 500 מטרים, ואלון התולע שגדל באזורים מעל ל-500 מטר מעל פני הים. סוגי צמחייה נוספים בעלי עמידות יחסית לשריפה הם עצים בעלי שרף מועט כגון אלונים, רימונים, שקדים, וסוגי אלה, צמחי פקעת המצויים בתרדמת קיץ; ועל כן פחות יינזקו בעת שריפות האופייניות למזג האוויר היבש וכדומה. המסקנה, אם כן, היא כי על רשויות הטבע והגנים לפעול כבר עכשיו ולהיערך לחידוש החורש. אסור לנו לנקוט בגישה לפיה אין להתערב בהתמודדות הטבע, אלא לנצל את אסון הטבע הנורא הזה כהזדמנות לשינוי הנדרש, במיוחד כשהטבע זועק לשינוי כזה. עם תום הטיפול בשריפה עצמה, ולאחר שתשכך האש, יש לנצל את חודשי החורף המתקרב לנטיעת עצים ושיקום בית הגידול של אלפי בעלי החיים שהכרמל הוא ביתם.