X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בעוד שבפני הערבים פתוחה האפשרות לכפות על הישובים היהודיים את קבלתם - בעזרת פסק הדין שכפה את קבלת בני הזוג קעדאן לישוב הקהילתי קציר, ליהודים אין אפשרות כזו בגלל האלימות המקבלת את פני אלה שהצליחו להשיג מגורים בישוב ערבי
▪  ▪  ▪
הנאים השכנים בעינייך? [צילום: פלאש 90]
זכות הבחירה המקודשת במשטר הדמוקרטי העלתה לשלטון את הנאצים בגרמניה ואת חמאס בחבל עזה. הפקת הלקחים מגיעה לעתים מאוחר מאד, אבל היא מלמדת כי יש להגמיש את העקרונות, גם את המקודשים שביניהם, לפי הנסיבות.

הצעת החוק המיועדת לעגן בחקיקה את סמכויות הישוב הקהילתי לשמור על אופיו ועל קשרי הרעות בין תושביו היא, על פניה, הצעה תמימה. היא אף מציינת ש"ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות". אף על-פי כן, מעוררת ההצעה סערה בין אלה המציגים את עצמם כשומרי זכויות האדם ונאמני הדמוקרטיה ובין חברי הכנסת הערבים.
ההצעה, בהקנותה לוועדת הקבלה סמכות לכלול בין שיקוליה את התאמת המועמד לקהילה ולמאפייניה היחודיים ואת האפשרות לדחותו בגלל חוסר התאמה שעלול לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של הישוב, מעגנת את הנוהג הקיים בארץ מראשית ההתיישבות בה. אבל בניגוד לנוהג הקיים, היא מצמצמת את תחולת החוק לישובים קהילתיים המאוגדים כאגודה שיתופית בלבד שהם בעלי סיווג מתאים מטעם רשם האגודות, ובלבד שלא יהיו בישוב כזה למעלה מ-500 בתי אב.
מסתבר שהסערה אינה על לשון החוק, אלא על החשש שמא ועדות הקבלה יסרבו לקבל ערבים לישובים הקהילתיים בתואנה של חוסר ההתאמה המעוגנת בחוק, ללא אמירה מפורשת כי דחיית בקשתם הייתה בשל היותם ערבים. אי-אפשר לפטור חשש זה כחסר בסיס. לי אין ספק כי הישובים הקהילתיים היהודיים, יהיה גודלם אשר יהיה, ואף שכונות יהודיות בערים, אינם מעוניינים בדרך כלל, אם לא תמיד, במגוריהם של תושבים ערביים בתוכם. ואין לי ספק בחוסר רצונם של הישובים הערבים לאפשר מגורי יהודים בקרבם. אבל גם אם הצעת החוק תתקבל, הרי בעוד שבפני הערבים פתוחה האפשרות לכפות על הישובים היהודיים את קבלתם - בעזרת בתי המשפט הכפופים לפסיקת בית המשפט העליון שכפה את קבלת בני הזוג קעדאן לישוב הקהילתי ולאגודה השיתופית קציר - בידי היהודים אין אפשרות כזו בגלל היותם של הישובים הערבים ישובים משפחתיים ובגלל האלימות המקבלת את פני אותם יהודים שהצליחו להשיג מגורים בישוב ערבי. (ראו, למשל, דיווח בהארץ - על יהודי ששכר, רק שכר, דירה בכפר ג'דידה מכר, על גבול עכו, שברח מיד עם הגעתו בגלל איומים בשריפת הבית, ובידיעות אחרונות - על פחדו של יהודי להיכנס לדירה שרכש באעבלין בשל איומים בעקירת עיניו).
פסיקה חלומית
פסיקת בית המשפט העליון על השוויון המתחייב בין כל אזרחי ישראל כערך נעלה אשר מכוחו אסורה האפלייה בין יהודים ובין ערבים למעט בחוק השבות, היא עם כל הכבוד פסיקה חלומית, חסרת אחיזה בקרקע המציאות. לחוקים אסור לשגות בחלומות. דבקות בעקרונות מופשטים עלולה להביא כליה על מחוקקיהם ועל צאן מרעיתם. דבקות כזו הביאה במרד החשמונאים את הקץ לחייהם של כאלף מבני עמנו שהעדיפו את מותם ללא חילול שבת על פני המלחמה בשבת באויביהם. זכות הבחירה המקודשת במשטר הדמוקרטי העלתה לשלטון את הנאצים בגרמניה ואת חמאס בחבל עזה. הפקת הלקחים מגיעה לעתים מאוחר מאד, אבל היא מלמדת כי ניתן להגמיש את העקרונות, גם את המקודשים שביניהם, לפי הנסיבות. פיקוח נפש דוחה שבת, וחוק איסור הכחשת השואה דוחה את חופש הדיבור. אחוז החסימה מבטל למעשה את זכות הייצוג של אזרחים רבים מאד, וחקיקה האוסרת השתתפות בבחירות של מועמדים המעוניינים בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נוגדת את כל העקרונות הדמוקרטיים הטהורים, אך מאפשרת את ההגנה של העקרונות על עצמם.
איני סובר כי מציעי החוק טרחו בהצעתם בכוונה לעגן מצב קיים. אני משער שהם התכוונו לעקוף את פסיקת בית המשפט העליון, שמאז בואה לעולם, אין אפשרות להקים ישובים ליהודים בלבד. ייהוד הגליל והרחבת ההתיישבות היהודית בנגב הפכו לסיסמאות ריקות מתוכן, וכל המעוניין במימושן - יוכתר כגזען. נראה שמתוך רצון להיראות יפים בעיני "הציבור הנאור", לא אמרו המציעים בהצעתם את מלוא האמת. אך לגינויים, כאילו אמרו בה אמת, הם כבר זוכים.
אך האמת חייבת להיאמר בקול רם וצלול בכל ישראל וברחבי תבל: כל עוד אין שלום אמת בין מדינת ישראל היהודית לבין הערבים, על מדינת ישראל להתייחס לערביי ישראל, גם כלפי אלה מביניהם הנאמנים למדינה, כאל מי שנמצאים בניגוד עניינים מובהק בין היותם בני הלאום הערבי, פלשתינים כהגדרתם, קרובי המשפחה של אוייבינו בחבל עזה, ביהודה ובשומרון, המעוניינים בחיסולה של המדינה היהודית, לבין היותם אזרחי המדינה הזאת, היהודית, המצווים בטובתה. אי-אפשר להתעלם, בגלל כללי התקינות הפוליטית והרצון לרַצות את הערבים, מהעניין הקיומי של מדינת ישראל היהודית בהגדלת הישוב היהודי בגליל, בנגב ובבקעת הירדן, ומנדודי השינה שיהיו למופקדים על ביטחוננו מריבוי הישובים הערבים או המעורבים על גבולות המדינה. על כן ישנה חשיבות עליונה לחקיקה המקנה עדיפות להתיישבות יהודית בלבד באזורים מסויימים במדינה. זו אינה גזענות, זו הגנה עצמית.
מלחמת תרבויות
שאלת המגורים בצוותא של יהודים וערבים אינה ממוקדת בתחום המשפטי בלבד. משפטית, מבחינת השוויון בעולם אידיאלי - לכולם יש הזכות לרכוש ולגור בכל מקום. אבל המציאות אינה אידיאלית. במציאות מתחולל מאבק, אם לא מלחמה, בין עמים ובין תרבויות. המגורים המעורבים אינם אידיאליים, לא בישראל, לא בכל מקום אחר במזרח התיכון ולא ברוב העולם. סונים ושיעים רוצחים זה את זה בעירק, נוצרים בורחים מפני המוסלמים בארץ וחוששים לגורלם בלבנון. הבלקן נחלק, ברוסיה הלאומיות הרימה ראש. אנשי חב"ד ברמת אביב מעוררים חימה בלב תושביה ואשה לבושה כהלכה, אך לא מכוסה דיה, לא תעז לחלוף בשכונת מאה שערים. המתירנות של בנות ישראל אינה מקובלת על המגזר הערבי, החושש לחיקויה על-ידי בנותיו, והקריאות הרמות של המואזין המושמעות ברמקול בשעות השחר מכעיסות ציבור יהודי נרחב בישובי הסביבה. ילדי היהודים בישוב יחונכו על ערכי הציונות ויחוגו את יום העצמאות, בעת שחבריהם הערבים יקוננו על מר גורלם בישראל בגלל הנכבה. אלה הם חיינו במזרח התיכון. איננו חיים בארה"ב - כור ההיתוך של מהגרים מכל העולם. באזורנו, וכאמור לא רק באזורנו, בני כל עם וכל המאמינים בדת מסויימת מעדיפים לשכון בקהילותיהם עם הדומים להם. מגורים מעורבים בישובים קהילתיים ובערים גדולות הוא מתכון לתסיסה, למהלומות ולאסונות. ההתפרעויות של המוסלמים בצרפת ומלחמות הבלקן מעידות על כך. כל עוד מפעמים בקרב הערבים וברבים מן היהודים רגשות לאומיים ודתיים עזים, כפיית מגורים מעורבים בישראל בכוח המשפט החלומי תיחשב בעתיד כצעד משמעותי במצעד האיוולת. במקום לגור זה בתוך זה, מוטב לגור זה בצד זה.
כל אדם שעיניו פקוחות ולבו אינו שבוי עד כלות בסיסמאות על שוויון, רואה בסיוריו במדינה את התפתחותה של מדינה ערבית בתוך ישראל, את המלחמה על הקרקע, על זהות המדינה, על חיי היהודים במדינת ישראל. דברי השופט ברק על הצלחת הדמוקרטיה למרות שזו נלחמת כאשר אחת מידיה קשורה לאחור, לא עמדו במבחן המציאות. על פני דבקות מסוכנת זו בעקרונות, אני מעדיף את דברי הרדב"ז על כך "שמשפטי תורתנו יהיו מסכימים אל השכל והסברא". כי אם תאבי חיים אנו במדינה יהודית, מוטב שנאמר אמת ונפעל בהיגיון ולא בעיוורון.

לאתר מגזין מראה
הכותב הוא שופט מחוזי (בדימוס) ובעבר שופט בבתי דין צבאיים, כותב בנושאי משפט ואקטואליה וחבר בצוות המכון לאסטרטגיה ציונית להכנת חוקה למדינה.
תאריך:  04/02/2011   |   עודכן:  04/02/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מגורים בצוותא - מתכון לתסיסה
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
ומה אני יגיד שסביבי יש רק כושי
תושב שכונת התקוה  |  5/02/11 09:19
2
נכון מאד!!! ל"ת
הניה  |  5/02/11 13:05
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יובל ברנדשטטר
אפילו נאמר שאפשר למצוא את הדרך החוקית לפתרון פרשת הקרקעות של גלנט, אך לא זה העיקר    העיקר הוא מראית העין הציבורית    האם כס הרמטכ"ל לא שווה ויתור על 40 מ"ר של קרקע ו-23 דונם של מטע זיתים? מסתבר שלא    גלנט חשב שהוא יכול להחזיק את המקל בשני צדדיו, כי הוא שווה יותר
רפי ישראלי
בעולם הערבי מגולם מושב הריבונות במלכים אבסולוטיים או מעין-אבסולוטיים, בחונטות צבאיות שתפסו בכוח את השלטון ובנשיאים שהעמידו את עצמם ל"בחירה" ללא מתנגדים    כל עוד שולט השליט, האופוזיציה לו ממוקמת בבית האסורים ולא בבית הנבחרים
אברהם (פריצי) פריד
קצת על ארכיאולוגיה, קצת על ביטחון וקצת על אירועים בחיפה
אברהם בן-עזרא
חדירה אל עובי הקורה ועומק המחשבה הטמונה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, תוך השוואתה לחוות הדעת של הצדדים וטענות באי-כוחם, הינה לא רק סמכותה של ערכאת ערעור, אלא גם חובתה כלפי צדדים לדיון, אשר עשו כל מה שנדרש מהם בטרם הגשת ערעור, ונאלצו לקבל את שלהם בבית המשפט במסגרת ערעור
עו"ד משה גולדבלט
לא הצלחתי להביא עצמי לכתוב עד כה על פרשת גלנט והסיבה לכך היא אמביוולנטיות ביחסי לכל הפרשה    אני מתקשה לתמוך במינוי מהטעמים עליהם מצביע עמיתי, שהנם טעמים כבדי משקל, למרות שעל מסקנותיו אני חולק    תשובה לעו"ד משה מכנס
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il