וגם המעמד המזיע הזה, שבאמת קשה לו בעלייה, אם יסתכל קצת על העולם שסביבו, יראה אמריקה עם כמעט 10 אחוזי אבטלה ובנקים מתמוטטים, ואירופה עם 12 אחוזי אבטלה ומדינות פושטות רגל, ואצלנו ברוך השם, שרק לא יהיה יותר גרוע. יש לנו שר אוצר חכם, נגיד מעולה בקנה מידה עולמי, וממשלה אחראית שעד היום שמרה עלינו ועל מקום העבודה שלנו מול עולם במשבר.
תמיד יימצא הפילוסוף או המשורר שאומר שמחיר הלחם הוא לא עניין כלכלי אלא משהו סמלי, וש-20 האגורות הנוספות של מס על הדלק הן לא רק 20 אגורות אלא הקש ששובר את גב הגמל. אבל מחירים הם לא שירים ושקלים הם לא סמלים. עברו הימים שבהם הלחם היה המרכיב העיקרי בתזונה של המוני בני אדם, ו-20 האגורות של בלו על הדלק אינן באמת הסיבה לכך שמחיר הדלק הגיע לגובה שמעצבן אותנו. מחיר הדלק כמו מחיר הלחם נקבע בשוקי העולם ולא בהחלטות של ממשלת ישראל, ושום טובה לא תצמח למשק הבית שלנו אם הממשלה תיקח מאיתנו עוד שני שקלים במיסים כדי לשלם במקומנו שקל אחד במכולת על הלחם שאנחנו קונים, ולבזבז את השקל השני על מנגנון פיקוח. יש שכבה דקה מאוד של עניים באמת, שעבורם תוספת של חצי שקל על מחיר הלחם היא נטל כבד, ולאנשים האלה צריך לעזור בדרכים שונות, שצריכות שיפור ותיקון, אבל לא על זה הבכי והנהי של העיתונות וההסתדרות ושל חברי הכנסת שחוששים שלא ייבחרו שוב.
צירוף מקרים של ארועים כלכליים עולמיים יחד עם כמה שגיאות מקומיות, בעיקר פסיכולוגיות, הביא לכך שבבת אחת התייקרו באופן מרגיז כמה מוצרים חיוניים מאוד, וזאת דווקא בזמן שמזג האוויר קר, ובדיוק ברגע שעורכי העיתונים מחפשים כותרות דרמטיות אחרי שגלנט ומובארכ כבר מיצו את עצמם, ובמקרה בעיתוי שבו עופר עיני פירק את השותפות שלו עם
אהוד ברק.
זה צירוף נפיץ שעלול לגלגל כדור שלג מהסוג הגלנטי. משק אמיתי של כנפי-פרפר מנופח לרוח קדים כוזבת בתקשורת, שמחממת את המנועים בהסתדרות, שמטילה פחד על חברי הכנסת, שמלחיצים את ראש הממשלה לעשות צעדים נמהרים, שמביאים לעליית מחירים נוספת, שמגדילה את האותיות של הכותרות בעיתונים, שמנפחות את האגו של ראשי ההסתדרות ואת היצר של אנשי האופוזיציה, שמגדילים את החרדה של חברי הכנסת, וחד גדיא. התוצאה יכולה להיות אינפלציה והתדרדרות למשבר כלכלי.