ה"סזון" חוזר

בתקופת שלטון המנדט הבריטי, בשנות ה-40 במאה שעברה, נחלקו הדעות בישראל: האם להילחם בשלטון הבריטי כדי לסלקו מהארץ, או שמא, בגלל התנדבות היהודים מארץ ישראל לצבא הבריטי, כדי להילחם באויב הנאצי, יש להקפיא את ההתנגדות לבריטים. האצ"ל והלח"י גרסו שאין לבטל את טובת תושבי א"י היהודים בגלל טובת העניין הבריטי. ושיש להילחם עד חורמה בשליט הזר, המפלה אותנו לטובת הערביים, מחמש אותם ומניח להם לערוך בנו טבח בכל הזדמנות נאותה מצידם. הייתה אז קבוצת יפי-נפש ועתירי-סגולות, שלא הסכימו עם המחתרות העבריות, ולא רק שלא השתתפו במלחמה בבריטים, אלא שהזדרזו על דעת עצמם, והיו מוסרים לבריטים שמות של חברי אצ"ל ולח"י, ואת מקומות המסתור שלהם, וגרמו לתפיסתם בידי הבריטים ושליחתם למחנות הסגר באפריקה למשך שנים. במקרים אחרים היו קודם תופסים אותם, מענים אותם, ואז מוסרים אותם לבריטים. לתקופת ציד אנשי המחתרות קראו "הסזון" (עונת הציד). בין ה"מוסרים" היו כאלה שהפכו בהמשך למנהיגים, בעלי שררה ומובילי המדינה. שמות אחדים מהם תמצאו בספרו של פרופ' יהודה לפידות "הסזון - ציד אחים". מלשנות תוביל את ישראל לחוסר תקווה תכונה זו, של הזדהות עם השליט הזר, השפלה והתבטלות עצמית של היהודי הגלותי, תכונה שסיגל היהודי במשך שנות גלותו ודיכויו - תכונה זו הפכה מהרגל לטבע שני. גם כיום, להוותנו, אנו מוצאים יהודים ישראלים, בין אם הם גרים בישראל, ובין אם הם חיים חיי אקדמיה של נוחות בחו"ל, שמלשינים, פשוטו כמשמעו - אין מילה עדינה יותר להגדיר את מעשיהם - על יצרנים ותעשיינים ישראלים שעובדים בשומרון. תוצאות ההלשנה: כמעט רוב המפעלים המשגשגים שהקנו לישראל שם-דבר בין העמים שהפכו לקניינים רציניים שלנו - רובם סגרו את מפעליהם, ועברו לתוך גבולות ישראל של 1948 (שמשום מה מכונים גבולות 67'), תוך שהם משאירים מאחוריהם אלפי אנשים טובים מחוסרי עבודה. רק השבוע שמענו על הפגנות בלונדון כנגד רכישת מים מינרלים ישראלים. הפגנות רוויות שנאה, שמלובות בזכות ההלשנות של ישראלים טובים, שטורחים לטוס עם מסוק מעל רחבי יהודה ושומרון, וכל בית או צריף חדש המתגלה לעיניהם -מדווח מיד לאלמנטים שונאי ישראל ו"מגיני זכויות האדם" בעולם באשר הם. התכונה הנפסדת הזו של כמה ישראלים בתוכנו, תמיט עלינו אסון. טועים החכמים, הטובים והמשכילים כמו הפרופסור החביב שדיבר לפני מספר ימים בערוץ 10, שטען (בשם ההגנה על זכויות הפרט) בעד חופש הדיבור - גם אם הוא משמיץ את ישראל, וגם אם אין בו אמת. על זכות הדיבור הזו, הטוענת להחרים את האוניברסיטאות בישראל - מוכנים פרופסורים בישראל להילחם. נשמע מוזר מאוד לדבר בזכות שונאינו ולבכרם על טובתנו אנו, שזה כנגד חוקי הטבע. הביטחון שלהם שהשלום בפתח (חלום בו הם שרויים, חרף התנפצותו כליל, לאור העובדות בשטח והמניפסטים המדיניים של החמאס ושל פת"ח), ביטחון זה מתיר להם לבטל ולערער את יסוד השרידות הטבעי לכל עם, חברה או אדם. החוק העומד להיחקק בכנסת, שיעניש כספית כל אדם שיגרום לנזק למפעל יהודי ישראלי בגלל ההלשנות שלו - חוק זה צודק וראוי. ישראל היא מדינה שחוקיה נחקקו לפני קרוב לחמשת אלפים שנה, ונחתמו בהר סיני. אנו תאבי חיים, לא מוות, ותכונת המלשנות, שחוזרת שוב כבימי הסזון - אין לה מקום כאן וכיום.