אירן העבירה השבוע שתי ספינות מלחמה דרך תעלת סואץ למימי הים התיכון שיעדן היה נמלים בסוריה ובלבנון. במערכת הביטחון הישראלית העריכו כי מעבר למהלך הפרובוקציה הפומבית הזה מטרת הספינות הייתה להעביר נשק לחיזבאללה.
אין ספק שלמסע הספינות יש קשר ישיר להתפתחויות האחרונות במזרח התיכון שהחלו במהפיכה בתוניסיה דרך המהפכה במצרים ו"אפקט הדומינו" הנמשך בלוב, בתימן, בחריין, באלג'יריה, בירדן, בסוריה וייתכן שגם במדינות נוספות באזורנו.
מסע הספינות האירני בתעלת סואץ, שמאז עליית חומייני לשלטון באירן לפני 32 שנים לא עברה בה שום ספינה אירנית, הוא אומנם אקט תעמולתי אבל הוא מעיד על תחושת הביטחון הגוברת של אירן והתחזקות מעמדה במזרח התיכון בעקבות הצלחת "אפקט הדומינו".
נפילת המשטרים הרודניים בתוניסיה ומצרים, שנחשבו למשטרים פרו אמריקנים מובהקים, מחזקת את מעמדה של אירן.
המשוואה היא פשוטה: ככל שכוחה של ארצות הברית במזרח התיכון יורד, כך עולה כוחה של אירן. לכן,אפשר בהחלט להניח שאם השלטון ייפול במדינות נוספות במזרח התיכון כמו בירדן, בחריין או תימן יגברו עוד יותר כוחה והשפעתה של אירן למגינת ליבן של ארצות הברית ושל ישראל.
המהפיכה בתוניסיה שהחלה את "אפקט הדומינו" פרצה ללא מעורבותה של אירן אולם בעולם הערבי מצביעים על מעורבות אירנית שנועדה לערער את היציבות בבחריין ובתימן.
אירן השיעית מנצלת את "אפקט הדומינו" כדי לעורר את השיעים בבחריין ואת המורדים השיעים החות'ים בתימן כדי שיפילו את שלטונם של
מלך בחריין חאמד בו עיסא אל-חליפה שהינו ממוצא סוני ושל נשיא תימן הסוני עלי עבדאללה צאלח.
בכירי המשטר האירני זוקפים לזכותם את המהפיכות והמחאות העממיות במדינות ערב. הם טוענים כי מדובר ב"התעוררות איסלאמית" שהיא המשך ישיר למהפכה האיסלאמית של חומייני באירן ואומרים כי הגיע הזמן "לשים קץ למשטרים הדיקטטורים" באזור.
בינתיים מצליחות בחריין ותימן לבלום את הפגנות האופוזיציה השיעית.
נשיא תימן עלי עבדאללה צאלח האשים לפני כמה ימים כי "גורמים חיצוניים הם שמסיתים את המפגינים" בארצו כשהוא רומז כי לאירן יש יד במהומות.
בבחריין המצב מסובך יותר, השיעים הם הרוב במדינה והם דורשים שסמכויות השלטון של המלך הסוני חמד בן עיסא בן חליפא ישללו ממנו, שהוא יהפוך לסמל בלבד וכי המשטר במדינה יהפוך למשטר "מלוכני חוקתי" שראש הממשלה בו הוא "בעל הבית" במדינה. מלך בחריין מנסה לפייס את השיעים. הוא שחרר כמה עשרות מפגינים שיעים שנעצרו בהפגנות האחרונות ושוקל גם לשחרר את מנהיגי האופוזיציה השיעית של אגודת "אל-וופאק" הנתונים עדיין במעצר.
האירניים פועלים במרץ להפיל את השלטון בבחריין, שבה שוכן בסיס צבאי אמריקני גדול, בין היתר כדי להחליש את "השטן הגדול".
יו"ר המג'לס האירני, עלי לאריג'אני, האשים השבוע את ארצות הברית ב"צביעות". הוא אמר כי על הממשל האמריקני לשלם על מעשיו כנגד המוסלמים וקרא למדינות האזור שלא להיות "מעורבות בבלבול הפוליטי האמריקני" ולא לשלם את המחיר בהגנה על הבסיסים האמריקנים באזור".
המחאה העממית במדינות ערב הגיעה גם לאירן ו"התנועה הירוקה" חידשה את ההפגנות נגד משטר ההיאטולות.
רבים בעולם מקווים כי האופוזיציה האירנית תפיל את שלטונם של המנהיג הרוחני העליון ח'מינאי ושל הנשיא
אחמדינג'אד אך נראה כי המשטר האירני הפיק את הלקחים הדרושים מהמהומות שפרצו באירן בקיץ 2009 לאחר הבחירות לנשיאות שכפי הנראה זויפו בהן התוצאות לטובתו של אחמדינג'אד.
המפגינים האירנים נתקלו ברחובות בכוחות ביטחון מצוידים היטב בציוד לפיזור הפגנות ונחושים לפזר בכוח את ההפגנות. כוחות הביטחון האירניים עשו גם מעצרי מנע לפני פרוץ ההפגנות ושמו את ראשי המתקוממים במעצר בית.
ההנהגה האירנית הפעילה גם את כוחות ה" בסיג' " לפיזור ההפגנות. מדובר בכוח עזר המסייע לאכיפת החוק המונה מעל 13 מיליון איש ברחבי אירן והכפוף ישירות ל"משמרות המהפיכה". כוח זה הופעל גם ביוני 2009 נגד המפגינים תומכי הרפורמות.
מומחי מודיעין בישראל מעריכים כי יש בכוחה של האופוזיציה באירן להפיל את שלטון ההיאטולות אך המפגינים רוצים לשמוע את התמיכה המוסרית של מדינות המערב במאבקם בקול ברור וצלול.
הנשיא אובמה שינה את הטון ואמר בימים האחרונים כי הוא "מקווה שהעם האירני ימשיך להפגין למען זכויותיו וכי מה שנכון למצרים נכון לאירן".
גם גרמניה גינתה את ניסיון המשטר האירני לדכא בכוח את
חופש הביטוי של המפגינים.
במדינות המערב "מתחיל ליפול האסימון". כמה ממנהיגי המערב מבינים כבר כי אירן מוליכה אותם שולל ומנסה להרוויח זמן בהטחות שווא וכי האיום איננו מופנה רק לעבר ישראל אלא כלפי המערב כולו.
אחד האמצעים החשובים להפעיל לחץ על אירן הוא משטר הסנקציות שהטיל המערב על אירן.
נשיא אירן אחמדינג'אד טען השבוע כי "הסנקציות אינן משפיעות על כלכלתה של אירן" אך ככל הנראה מדובר בניסיון כושל של הנשיא האירני לעשות "לוחמה פסיכולוגית" על המערב.
נתוני המודיעין מצביעים על כך שהסנקציות האחרונות שננקטו היו יעילות וכי הן פגעו באופן קשה בכלכלה האירנית.
מה שנדרש הוא להרחיב ולהעמיק את הסנקציות במיוחד נוכח השינויים האחרונים במדינות הערביות במזרח התיכון לרעתה של ארצות הברית ונוכח התקדמות פרויקט הגרעין של אירן.
יש למהר ולפעול כדי להעמיד את אירן במקומה לפני שתתחיל "להשתגע" משיכרון הצלחתה במזרח התיכון.