מזה שנים רבות אני תוהה מדוע לא יקום בית תחתון בפרלמנט במדינת ישראל. הרי אך טבעי שבמדינה נאורה כמו שלנו, נקייה מכל רבב, שבה חברי הכנסת והשרים שלה עסוקים מצאת החמה ועד צאת הנשמה בעבודה לשם שמיים ,עבודה שעיקרה טובת הציבור, נמנעים מכול טוב באופן אישי ומסורים לטובת הציבור.
יוצא לפעמים שלא ברצון ואחד האישים מציבור נבחרי העם עושה לביתו, מה רע ומה פסול בכך, אומנם הציבור שרגיל בעשורים האחרונים לראות את שליחיו בכנסת ובממשלה נמקים במשרדיהם מעבודה מרובה ובהתנזרות מלאה מכל מטעמי השלטון.
הנה מידי פעם אנו שומעים רק לעיתים נדירות כמובן, לא כדבר שבשגרה על שר זה או אחר ,או חבר כנסת זה או אחר, אשר עושים לביתם, מה רע הכך?. כיוון שהם בודדים מאוד נוצר הרושם כי המעטים הללו גורמים לציבור לחשוב ולדמיין שכול שליחיו כאלו. על כן מיד יוצא קצפו של הציבור והוא שולח את נבחריו הללו מייד להיכלות המשפט שם אותם נבחרים צריכים להסביר מדוע הם יוצאים מן הכלל ומדוע דאגו גם לעצמם ולא רק לכלל הציבור.
בדרך כלל הדיונים הללו והשפיטה של אישי הציבור מתנהלת במספר מישורים למעט המישור המשפטי שאין לו כלל חשיבות עד למתן גזר הדין. המוציאים את דיבתו ואת קלונו של שליח הציבור ברבים, בדרך כלל מפרסמות אותן נשמות טובות כדי להאדיר את שמם, כמו-כן לספק פרנסה לעצמם וכן לתת לציבור כלים לפתח את הפנטזיות שלו לגבי אותם אישי ציבור חמדניים. בראש מצעד הרוקדים על הדם של שליחי ציבור אלו בדרך כלל מנצחת התקשורת, המשטרה, חברי הניצלב על עמוד הקלון, הנשמות הטובות שדואגות לשלום הציבור ולניקיון כפיו והמוני העם שדן את הניצלב בטרם נגזר דינו.
כך במשך הזמן בתי המשפט מצליחים על-אף כל המהומה התקשורתית, על-אף כל כללי הסוביודיצה לפסוק את דינם, דין צדק, אני תקוה להאמין. כך הצטברו לנו במשך השנים שליחי ציבור צדיקים גמורים בבתי הסוהר, שר אוצר, שר פנים, שר משפטים בעבודות שרות, ועוד שרים משלל הסוגים ושלל הגוונים, בקנה באם יורשעו, ראש ממשלה לשעבר, נשיא לשעבר, ועוד כאלו אשר גורלם מונח על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. כמובן אין לשכוח את שלל חברי הכנסת מכול סיעות הבית שבילו ומבלים בין כותלי בתי הכלא המפוארים של מדינת ישראל.
על כל אלו ועל כל השאר אמרו חכמינו בפתגמיהם היפים: "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן יש מאחוריו קופת שרצים." כלומר אם יש לנו ציבור כגון זה וחכמינו כן ירבו חושבים שיש לטפח ולעודד ולתת מינויים מתאימים לאלו אשר קופת שרצים מונחת בקורות החיים שלהם, אם כך חבל לבזבז כישרונות כה טובים שכבר פשעו, שעשו לביתם, שלקחו אי אלו טובות הנאה, או הנאות מין בכפייה.
עלינו לא רק להושיבם בבתי האסורים עלינו לקדמם, לתת להם את היכולת להתבטא בכישרונם כישרון שעליו הם הורשעו. על כן אני ממליץ בפני הפרלמנט הישראלי ליזום חקיקה מיוחדת ולהקים פרלמנט אשר יקרא הבית התחתון ובו יכהנו לכל ימי חייהם רק מי שקופת שרצים רשומה ומוכחת, אלו אשר חיו ופעלו למען עתיד המדינה , לתפארת מדינת ישראל.
יהיו בבית התחתון נשיא, ראשי ממשלה, שרים רבים מכל משרדי הממשלה ובעיקר חברי כנסת מכול המפלגות. אז חברי כנסת למענכם , למען המדינה, קדימה לחקיקה, לעשייה, זה המקום, זה הזמן להקמת בית תחתון במדינת ישראל. לחברי הכנסת נקיי הכפיים לא יהיה מקום בבית תחתון זה ואיתם הסליחה.