קשה לנו מאוד לוותר על ביצוע משימה מאחר שאז נדרשת החלטה חדשה. לכן ברוב המקרים פשוט נדחה את המשימה. חלק מאיתנו יסתובבו טרודים ממעמסת המשימות שלא בוצעו, בתחושת לחץ, "אין לי שקט בראש", "אני לחוץ". חלק מאיתנו יתחכמו וירשמו את המשימות האלו בסוף רשימת משימות או ביומן במועד מאוחר יותר. ואז שוב ושוב יעברו המשימות הנדחות לסוף הרשימה או למועדים מאוחרים.
לרוב, איננו חשים כי אלו באמת משימות שהחלטנו לקחת על עצמנו, אלא שאלו משימות שאנחנו חייבים לבצע. אך האם זו המציאות? האם יש "מישהו" שמחליט עבורנו, "מישהו" שמנהל לנו את סדר היום, מלבדנו? מדוע אם כן כל-כך קשה לבצע משימה, מדוע אנו דוחים ודוחים?
ביצוע משימה בכל מחיר, לא משנה מה, כרוך בהרגשה של ביטול עצמי, כי אין סדרי עדיפויות. אך ישנן סיבות רבות בגללן אנו דוחים משימות:
- הפחד מהתוצאה? אם נבצע משימה, תמיד יש סיכון שניכשל וסיכוי שנצליח. כישלון והצלחה - עם שניהם קשה להתמודד.
- הרס עצמי? אדם שלא אוהב את עצמו, שלא מקבל את עצמו, לא ירצה להתפתח, לצמוח, כי לא מגיע לו.
- הערכה עצמית נמוכה - עדיף להיות עצלן ולא טיפש, כי אני בטוח איכשל.
- פרפקציוניזם? הרצון לעשות כל דבר באופן המושלם, עד הפרט האחרון, הוא משתק, הוא דורש השקעת משאבים גדולה מאוד ולעולם אין שביעות רצון.
- חשיבות נמוכה? נטייה ללכת לרופא השיניים כאשר השיניים כואבות ולא לצורך בדיקה תקופתית...
- קושי במחויבות - קושי בלקיחת אחריות מלאה, בלהיות מחויב. אופייני לאנשים שמשתמשים ב"אני משתדל", "אני מנסה", במקום "אני מתחייב".
כל אלו הם מתכונים בטוחים לדחיית משימות, אך יותר מכך - אלו גורמים שעוצרים אותנו מלהצליח, מלממש את עצמנו, מלעשות עבור עצמנו, מלקחת שליטה על חיינו בכל תחום ותחום.
אחת הטכניקות לפתרון הבעיה היא להעמיק ולבדוק מה הם הרווח וההפסד. מה מפסידים? מה יוצא מלדחות משימות? מה מרוויחים? האם יש דרכים נוספות כדי לקבל את הרווח הזה? במקביל, עלינו להתחיל לבצע משימה אחת יומית שלקחנו על עצמנו. משימה קטנה מאוד, לכאורה לא משמעותית, אבל להיות עקביים ולבצעה לאורך זמן. תחילה משימה ליום ובהמשך יותר ויותר משימות.
ככל שנבצע משימות במועד שנקבע, נרגיש הקלה גדולה, יתפנו לנו משאבים. באורח פלא נראה שככל שאנחנו עושים יש לנו יותר זמן פנוי. והחשוב מכל - נוכל להתקדם לעבר מטרות שאנחנו מגדירים לעצמנו, נוכל להצליח בכל מה שנרצה.