חומת מגן
ירי הטילים מעזה, שהגיע עד באר שבע - אחרי אשקלון ואשדוד - מוכיח שהחמאס זומם להשמיד את מדינת ישראל, ואינו מסתפק בהחזרת 'השטחים הכבושים' ממלחמת 67, כדרישת הפלשתינים.
כמה מזל שיש את שטחי יהודה ושומרון, המשמשים מבחינה ביטחונית כחומת מגן מפני חדירת הטילים למרכז הארץ, דוגמת כפר סבא ותל אביב.
ראוי שהמחדל הביטחוני של מסירת עזה לפלשתינים יהווה תמרור אזהרה שלא להחזיר להם את שטחי יו"ש שמעֵבר לקו הירוק, כדי לא לסכן את בטחון המדינה.
יתר על כן, הירי בדרום הוא תוצאה מובהקת של מחדל של מבצע '
עופרת יצוקה', שבניגוד לעמדת הרמטכ"ל דאז,
גבי אשכנזי, לא הסתיים, כששר הביטחון ברק החליט על הפסקת אש. לכן אם יוחלט על מבצע נוסף, יש להילחם עד הסוף, וכן, לא לשכוח את שחרורו של החייל גלעד שליט, שהוחמץ במבצע הקודם.
הוֹפּ לַג'וב
אינני יודעת מי נתן ל'חוק הג'ובים' את שמו. אולם בלי ספק, למרבה האירוניה, הוא קלע בּוּל. החוק, המאשר תוספת סגנים בשכר לרשויות המקומיות, כפי ששמו מצביע עליו הוא ריק מתוכן, ונועד רק לספק עוד ג'וב פוליטי לאנשים תְּאֵבֵי הון ושלטון.
מעניין, שלעיריות ולממשלה, בעלת מצֶבת של כ-30(!) שרים, הסובלות בדרך כלל ממצוקה תקציבית, יש תמיד כסף בשפע עבור מינויים פוליטיים, שלמענם הסגנים והשרים מעולם לא שבתו. הם רק לחצו על הקליק הנכון. והוֹפּ, הג'וב כבר תפוּר.
מה הפלא שהכנסת, שחבריה מכירים כל כך טוב מהו ג'וב, אישרה את החוק. לא לתפארת המדינה כבר אמרנו?
ברוח האהבה והאמונה
מוטי פוגל, האח של אודי הי"ד, ציין בהלוויה, כי מותו של אחיו הוא אירוע פרטי, ולא לאומי, ועל כן ראוי היה שההלוויה תישא אופי פרטי. בלי ספק אלה רגשותיו הלגיטימיים. אך דומני שהם אינם מייצגים את עמדת הנרצחים ומשפחותיהם.
אודי ורעייתו רותי לא חיו למען עצמם בלבד. הם היו אנשי ארץ ישראל השלימה, שגם לאחר גירושם מגוש קטיף התנחלו באריאל ואחר כך באיתמר, שם מצאו את מותם בטבח האכזרי. מעֵבר למעשי חסד רבים, שעשו בצניעות, הם הפיצו תורה ויראת שמים וחינכו לאורה לא רק את ילדיהם, אלא גם את תלמידיהם בישיבה ובבתי הספר בקהילתם. ובקיצור הם היו מודל לאהבת ה', הארץ והעם. וכך יש להניח ביקשו להיזכר כשהלכו לעולמם.
גם אביו של אודי הוא דמות ציבורית ידועה בהתנחלויות, שתרם להקמתן, וכן אביה של רות ז"ל, הרב בן ישי הוא מרבני 'מכון מאיר', המחנך ברוח זו. מה הפלא אפוא שההלוויה נשאה אופי לאומי ואמוני, על דעת המשפחה, וההספדים שנישאו בה הדגישו את המסירות למען הנצחת המורשת שהנרצחים דגלו בה. יהי זכרם ברוך.
מה קרה לנו?
דומני כי שידור תוכנית הבידור '
האח הגדול' במוצאי שבת, שבה אירע הטבח של משפחת פוגל, מעיד על טעם לפגם, ומהווה תעודת עניות הן לערוץ 2 והן לזכיינית קשת. אילו הטבח הלאומני היה מתרחש חלילה בתל אביב, ולא בהתנחלות איתמר, האם גם אז הייתה הרשת מתעלמת ממנו, ועוברת לסדר היום הבידורי?
אך לא פחות זו בושה לעם ישראל שצפו בתוכנית. לפי הסקרים, התוכנית זכתה ל-30 אחוזי צפייה של העם. בהנחה שלא כל העם צופה בטלוויזיה, הרי מדובר באחוז גבוה מאוד. מעֵבר לכך שזו תוכנית בעלת המכנה המשותף הנמוך ביותר, עצם הצפייה בתוכנית בידורית במוצאי הפיגוע הכבד מעידה על אטימות וחוסר רגישות ממדרגה ראשונה. מה קרה לנו?
התבטאות אומללה
כמה חסרת טעם היא התבטאותו האומללה של אחד העיתונאים, שאמר בשידור חי, לנוכח תמונות הזוועה של הנרצחים מאיתמר, כי גם לרצוח צריך בטעם טוב. אם התכוון להפגין את חוש ההומור המקאברי שלו ברבים, אין ספק שזהו הומור רע.
יפה שתיקה.
הדבר האמיתי
כמה סמלי הדבר, שהזמר
יהורם גאון הישווה את הזֶמר המזרחי לאסון טבע, אך ימים ספורים לפני שפרצה רעידת האדמה ביפן. מבלי להיכנס לוויכוח על צידקת דבריו, לא ברור מה פשר ההגזמה הבלתי מציאותית שבהשוואה חסרת טעם זו.
העולם כולו חזה במימדי האסון האמיתי של איתני הטבע, שלמולו מחווירה ההשוואה של הזֶמר המזרחי אליו ומאפילה על הז'אנר המוסיקלי. דומני כי השוואה זאת גורמת לא רק לזילוּת האסון הסייסמוגרפי, אלא לא פחות לזילוּת המוזיקה המזרחית, אשר מעֵבר לדיון על רמתה, מול גלי הצונאמי הופכת לבדיחה. פרופורציות כבר אמרנו?
לתשומת לב חתן הזֶמר העברי של כל הזמנים.
צדקה: לא מה שחשבתם
לאחרונה אנו עדים למתן צדקה לא מהזן המוֹּכר. יותר ויותר ארגוני צדקה וחסד קמים לא רק לשם מתן סיוע כספי, בדומה לדפוסי הצדקה הקלסית, אלא בעיקר כדי להביא לרווחה ולעצמאות כלכלית של הנתמכים, על-מנת שלא יזדקקו עוד לכספי צדקה. זוהי בראש ובראשונה המטרה המונחת ביסוד ארגונים אלה, דוגמת 'פעמונים' 'מקימי', אשר דומני ראויים להחליף את המונח הישן 'ארגוני סעד' במונח המודרני 'ארגוני רווחה'.
אכן, רמב"ם מציין שזוהי הדרגה הגבוהה ביותר של מצוות הצדקה. לאור השינוי שחל בימינו, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שלא פסח על החברה הישראלית, שלפיו רבים מבני מעמד הביניים הפכו לנזקקים, יש לצורת סיוע זו הדואגת לרווחתם ומשיבה אותם למעמדם הקודם - באמצעות הדרכה נכונה ותכנון פיננסי מתאים - חשיבות מיוחדת, מאחר שאין מדובר בעניים. היא גם דורשת משאבים מצומצמים יחסית בכסף, בכוח אדם ואף בזמן, שכן זו היא תוכנית שיקומית קצרת טווח.
כל הכבוד לארגונים אלה על תרומתם לא רק למשפחות, אלא גם לבניית חברה כלכלית עצמאית, לאור חזון נביאינו. ובא לציון גואל.
עיתונוּת פובליציסטית
בתקשורת הכללית נמתחה ביקורת נגד העיתונות החרדית שלא סיקרה את פרשת קצב.
דומני כי ביקורת זו היא חסרת שחר. משום מה שוכחים, שמדובר בעיתונות 'מטעם' סקטוריאלית, המגוייסת למען האידיאולוגיה והמטרות החינוכיות שלה.
לכן טבעי הדבר שנושאים מסויימים שאינם עולים בקנה אחד עם הקו החינוכי שלה, בדומה לנושאי אישות שהצינעה יפה להם - ובוודאי נושאים שהם בניגוד לעמדת ההלכה, כמו הפרשה הנידונה - לא יופיעו בעיתונים חרדיים.
בשביל זה זו עיתונוּת פובליציסטית, ולא רק עיתונות חדשותית. והיא מוגדרת בקטגוריה זו. אולי כדאי שאותם עיתונאים מבקרים יעברו שוב קורס מזורז בתקשורת, כדי לרענן
הבחנות אלה.
פסוקו:
ביתי הוא מבצרי?
אחרי הטבח באיתמר, ירי הטילים בדרום, מעשי טרור, אלימות במשפחה, ובנוסף מקרי שוד לא מעטים - האם נכון עדיין לומר "ביתי הוא מבצרי", בהתאם לאימרה האנגלית הידועה במשמעותה הקלאסית?
האם הבית לא הפך במקרים אלה לזירת קרב ולמבצר התגוננות, במקום למבצר הגנה במשמעות המקורית?