מאז שפרסמתי את המאמר "עברנו את סף הגועל נפש" קיבלתי שבעה מכתבים בדואר האלקטרוני שלי המתייחסים לכתבה הנ"ל. מכתב עם תוכן: "למה???", ומכתב עם תוכן: "מי מת".
שני מכתבי תמיכה במאמר וארבעה מכתבים ממש מלבבים, של אנשים שהיו חייבים לכתוב לי מכתב אישי. כל הכותבים למעט השניים הראשונים, הבנתי מיידית כי כל מה שהם כתבו על הגברת
שרה נתניהו אלו רגשותיהם האישיים או השמצות שקראו בעיתון על שרה נתניהו או פשוט מהרהורי ליבם.
רבותי, להלן ההתייחסות שלי למכתבים הללו שמחקתי אותם בתום קריאה מדוקדקת ושלחתי אותם לסל האשפה. כותבים יקרים, אין לי כל מערכת יחסים עם שרה בנתניהו, לא באמת שאין לי. לא פגשתי אותה מעולם לא דיברתי איתה מעולם. לא שתיתי איתה קפה, לא לחצתי את ידה ואפילו לא החלפתי איתה מילה באקראי.
אני בטוח על-אף ששלחו לי את זה שני כותבים בביטחון רב, שרה נתניהו לא מתעללת בנהגים שלה, היא לא צובטת את עובדי משרד ראש הממשלה בלחי, היא לא קונה מוצרי בשרמחיית המחמד מהתפוצה של החזירים למינם. היא לא רודה בבעלה, היא לא מכה בשוט את העוזרת שלה, היא לא מעסיקה בבית ראש הממשלה פיליפינית, היא לא שולחת לכביסה את התחתונים של השכן. היא לא מקליטה את כל הסדרות של האחות הקטנה, היא לא בוגדת עם השומר בשער בבעלה. היא לא אוכלת כל יום חביתה שעשויה מחמישים ביצים, היא לא קונה את הבגדים שלה בשוק הפשפשים בעזה וגם לא ביפו, היא לא מחפשת
אהבה חדשה כך אני מבין והכי חשוב היא לא רוצה שיתעסקו איתה כאשר המטרה לפגוע בבעלה.
על כן כותבים יקרים מכיוון שלא יצא לי לפגוש אישה הנשואה לנסיך האופל לא אוכל להוסיף ולחדש לגביה דבר, אתכם הסליחה. על הבחילה מההשמצות את זה נשאיר לפח הזבל הגדול שבמחשב הנייד שלי.