עכשיו תורכם!

נוּ טוֹף, כבוד השופט ריצ'ארד גולדסטון היכה על חטא הדוח שיצא מתחת ידו, חזר בו ממסקנותיו ואפילו האשים את הוועדה לזכויות אדם באו"ם כוועדה מוּטָה נגד ישראל. כל מה שאמרנו וכתבנו וזעקנו ומחינו בזמן אמת וללא הועיל. בימות התקשורת הישראלית שהודרנו מהן גברו על הקולות שלנו ויצרו אוירה מעוותת, שקרית, בלתי מוסרית ועוכרת ישראל. "אנחנו יודעים הרבה יותר היום לגבי מה שקרה במלחמה בעזה מאשר שידענו שכאשר כתבתי את הדוח עבור המועצה לזכויות אדם", כתב השופט גולדסטון, "אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, דוח גולדסטון היה מסמך שונה". (הארץ, 2.4.2011) אין לך דבר טהור ומזוכך יותר מאשר מתן ביטוי חד ונוקב של הכרה בחטא, טעות ושגיאה. נראה שבכל זאת מצפונו היהודי נְקָפוֹ ולא נתן לו מנוח. אין אדם קם בבוקר חורפי ככה סתם וכותב טור דעה ב"וואשינגטון פוסט" - היו לו בוודאי התלבטויות קשות בטרם החליט לתקוף את עצמו ולהתנצל בפומבי. עכשיו, יש לשער, הוקל לנפשו. זהו אומנם תיקון מזערי ביחס לנזק העצום לישראל שהוא חולל, אבל אין מזכירין לחוטא שחזר בתשובה את מעשיו הראשונים. נודה לו אפוא, נכבד ונברך את החלטתו האמיצה להתייצב בגלוי נגד מסקנותיו ונניח לו. אבל הצהרה כזאת מפי הגבורה ממש מחייבת את כל אלה שהעלו על נס את מסקנותיו המעוותות, ללכת בעקבותיו. כל אלה שנסמכו על הדוח ותקפו את ישראל על סמך הדברים הכלולים בו חייבים לקום ולהתנער מדבריהם הם. הבסיס נשמט וכל הרעוע שנבנה עליו ראוי לו להתמוטט. הנה מעט מן הדברים: ישראל חייבת תודה לשופט ריצ'רד גולדסטון ולדוח החשוב של ועדתו. אחרי מנת הרפש האוטומטית שהוטחה בו לשווא מתחוור לישראל פתאום, שכדאי לה לחקור סוף סוף את אירועי "עופרת יצוקה". למה? מה קרה? האדמה מתחילה לרעוד תחת רגלי כמה מדינאים וקצינים ישראלים, באופן אישי. (גדעון לוי, הארץ, 1.10.2009) כפי שצריך להודות לגולדסטון על שניסח את הקוד האתי הבא של צה"ל, אם נודה בכך ואם לא, כך צריך להודות לקרן החדשה על מה שהיא עושה לביצור הדמוקרטיה. (גדעון לוי, הארץ, 7.2.2010) בתחרות על "של מי יותר גדול" ידו של פרס תהיה לבטח על התחתונה, מאוד על התחתונה. התגוללות על חוש הצדק ועל מידת ההבנה במשפט של שופט לשעבר בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה, ראש המכון לזכויות האדם במדינתו, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלוויה ולרואנדה, חבר ועדת הבדיקה לפעילות הנאצים בארגנטינה וועדת הבדיקה לקוסובו - התגוללות כזאת מצד מי שמעולם, אבל מעולם, לא פצה את פיו נגד הפרות זכויות האדם בארצו - רושמת שיא חדש של חוצפה ישראלית. עוד שיא עלוב שכזה: הנשיא קורא לחקור את גולדסטון. (גדעון לוי, הארץ, 15.11.2009) ככל שיחלוף הזמן, ההיבט המשפטי יידחק הצדה והממד המוסרי של ד"וח גולדסטון הוא שייחרט בתודעה, אצלנו ובעולם. (זאב שטרנהל, הארץ, 30.10.2009) דוח גולדסטון הוא תצלום אכזרי ומדויק של ישראל המצורעת בעיני גולדסטון "האנטישמי", אבל גם בעיני ידידיה הטובים בעולם המתקשים להגן עליה עוד. (אלדד יניב, הארץ, 19.10.2009) החשיבות היא בעובדה שממצאי ועדת גולדסטון תואמים את מה שיודע כל מי שלא סירב לראות ולשמוע את העדויות - חלקן בזמן אמת. כדי להתגונן מפני העובדות המצטברות ואמינות העדויות, ישראל תוקפת. "בצלם", "שוברים שתיקה", הוועד הציבורי נגד עינויים, אמנסטי, Human Rights Watch, הכתבות שפורסמו בהארץ ובתקשורת הבינלאומית - בעיני הישראלים, במקרה הטוב כולם נפלו בפח של הפלשתינים השקרנים או בפח התמימות יפת הנפש שלהם עצמם. במקרה הרע, הם נתפסים כשותפים למזימה ולדעות הקדומות נגד ישראל. (עמירה הס, הארץ, 17.9.2009) קומו, רשעים שכמותכם, והתוודו שידכם הייתה במעל הזה. חיזרו בכם אם נותר בכם בדל של כבוד עצמי, קורטוב של הגינות ויושר, וּזנבה של מקצועיות עיתונאית. הטוב ביותר הוא אם תמשכו ידכם מכל אשר אתם עוסקים בו, ולכו להסתתר במקומות מסתור מפני בושת הפנים שחוצפתכם הניבה לכם. עכשיו גם אתם חייבים להודות באיוולתכם ובעיקר ברישעותכם הנבזית. רבים בתוכנו יודעים זאת מזמן. תתביישו לכם!