נכדו של קניוק הוא ללא ספק ישראלי, אבל השלטון הישראלי מפלה אותו לרעה מרגע שנולד, וקובע שתינוק זה לא יהיה שווה להמוני ישראלים צעירים אחרים. שלטון המונע זכויות של אזרח בגלל מסיבות הולדתו הוא שלטון שבשום אופן אי-אפשר לקרוא לו "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". בדמוקרטיה אין חלוקה של אזרחים לסוגים שונים, כשלכל "סוג" יש זכויות והגבלות שונות זו מזו. והרי כך בדיוק בישראל: החוק קובע סוגים שונים של אזרחים על-פי השתייכות אתנית, דתית וגזענית. במקרה של נכדו של קניוק השאלה הקובעת היא מי הייתה אימו של הנכד. נזכור כי הייתה מדינה מנואצת ומקוללת במאה שעברה שקבעה חוק כזה, בהבדל אחד קטן. מדינה מנואצת זו בדקה לא רק מי הייתה אימו של אדם, אלא גם מי הייתה סבתו. ראוי היה ליורם קניוק לתבוע מבית המשפט שגם הוא וגם נכדו, גם אימו של הנכד וגם סבתו - יוכרו כולם כבני הלאום הישראלי. מה גם שעל-פי הדיווח קניוק אומנם הודיע לבית המשפט שהיה מעדיף להירשם כישראלי, "אך הדבר אינו אפשרי עדיין שכן התובע אינו יכול להציג בפני המשיבים תעודת המרה, שכן הוא אינו ממיר את דתו לדת אחרת". מי צריך אישור על המרת דת דמיונית כדי להיות אזרח במדינה של הלאום הישראלי ? השתייכות ללאום הישראלי אינה כרוכה בשום דת ובשום המרת דת. האם יש סיכויים לזכות בתביעה? ההלכה היהודית, הקובעת שכל מי שאמו יהודיה הוא בן הדת היהודית, הפכה לחלק מספר החוקים הישראלי בתור "תיקון לחוק השבות" בשנת 1970. על ההלכה היהודית שהתקבלה כמות שהיא נוסף בחוק זה עוד סעיף הקובע שכדי להיחשב כיהודי על האזרח להוכיח גם שאינו שייך לשום דת אחרת. בהתחשב בקיומו של חוק כזה ספק אם בית המשפט המחוזי יוכל לקבל את תביעתו של קניוק למחוק את רישומו כיהודי. החוק הישראלי הנגרר בעקבות היהדות אינו מרשה למי שאימו הייתה יהודיה לצאת מגדר היהדות, אלא רק אם המיר את דתו. אבל אדם השואף לשינוי חוקי ההפליה הגזעניים כמו יורם קניוק לא נאה שישחק לפי הכללים המעוותים האלה נוגדי השוויון והדמוקרטיה שנחקקו בישראל. אין הוא צריך להצטדק על "שלא המיר את דתו"... ראוי יותר שיצהיר על רצונו המוחלט לא להיחשב ל"יהודי" ויתבע מן השלטונות לכבד את עמדתו זאת, לקבל אותו ואת נכדו, כמו גם את שאר בני המשפחה הכרוכים בעניין, ולרשום את כולם כבני הלאום הישראלי ללא כל עירוב של שאלת הדת. תביעה כזאת כבר עומדת היום לפני המשפט הישראלי, זוהי עתירתה של עמותת "אני ישראלי" שעשרים ואחד מחבריה ערערו לבית המשפט העליון על פסיקה של בית המשפט המחוזי שסירב לתת להם את מבוקשם. ופָסק שאינו מקבל את הצהרתם שהם שייכים ללאום הישראלי. פסק הדין של העליון בערעור של "אני ישראלי" עדיין לא ניתן, ואין לדעת מה יהיה, אבל תביעתו של קניוק ביחס לרישומו כ"חסר דת" סביר שבית המשפט המחוזי ידחה אותה. אולי ייאות בית המשפט שקניוק פנה אליו לפסוק פסיקה עקרונית, שאין לאלץ אדם להיות שייך לדת נגד רצונו, ולכן ראוי שהחוק יימחק מספר החוקים של ישראל. גם זה יהיה הישג נאה.