את ההערכה המבישה ביותר על קברניטי ישראל שמעתי מהעיתונאית-פובליציסטית הבריטית מלאני פיליפס, כשיעקב אחימאיר
ראיין אותה בערוץ הראשון של הטלוויזיה: "הם נקלעו לשדה קרב שהם בכלל לא מבינים שהם נמצאים בו" ובעצם - פינו לאויב את שדה-הקרב בו עומד להיחרץ גורל המדינה במלחמה על זכות קיומה.
אין מה להתנחם מזה שבהתעלמות מהמלחמה האמיתית אנו בחברה מכובדת, וזה מה שכתב על נשיא ארה"ב עורך הירחון היוקרתי "מיליטרי טכנולוג'י", בהתייחס למלחמה בה מובסת אמריקה מזה עשר שנים: "בנאום בו בישר אובמה על חיסולו של אוסמה בן-לאדן הוא הקפיד להזכיר שאנחנו לא במלחמה עם האיסלאם, אלא שבמציאות - הרבה מהאיסלאם נמצא במלחמה איתנו ועם יתר העולם הלא-איסלאמי - כאשר בן-לאדן חי או לא". ומוסיף העורך ומתאר איך אמריקה מתעלמת מעוינות, בוגדנות ורצחנות של מייצגי ישויות איסלאמיות הנתמכות על ידה - מפקיסטן במזרח ועד חמאסטן במערב - כשמנהיג החמאס מצהיר על חיסול בן-לאדן: "אנו מגנים את רצח הלוחם המוסלמי וערבי ומתפללים לאלוהים שנשמתו תנוח בשלום".
את הפרדיגמה האיסלאמו-נאצית לחיסול ישראל שאחרי הסכמי אוסלו גיליתי מיד עם פתיחת האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000: מסע הסתה עולמי בעזרת עלילות דם נבזיות, מלווה בטרור שיחייב את ישראל לבצע "מעשי זוועה" נגד אוכלוסיה אזרחית, שיזינו את אינטרנציונל שונאי היהודים והאידיוטים השימושיים שלהם באקדמיה - ברעל תעמולתי שיחנוק את מדינת ישראל כפי שחנק את דרום-אפריקה של שלטון האפרטהייד.
כבר ביום הראשון למלחמה החדשה, ב-30 בספטמבר, הופצו בעזרת עיתונאים זרים תמונה של "צעיר ערבי מוכה וזב דם על הר הבית" וסרטון טלוויזיה של "רצח הילד
מוחמד א-דורה", שניהם מבוימים ברשלנות אך זוכים לפרסום עולמי ללא ביקורת, וגורמים להתפרעויות נגד יהודים שמזמן לא היו כמותן. את זיוף "המכות על הר הבית" גילה יהודי משיקגו, שזיהה בתמונה את בנו המדמם, שצולם ברגע הצלתו מלינץ' ערבי, ואת זיוף "רצח הילד" חשפתי אני בתחקיר מקצועי מקובל לזירת ירי, ועל כך זכיתי להתקפה רבתי מכסילי הביטחון וממושחתי המערכת המשפטית שלנו. שיתוף הפעולה שהתגלה כאן בין האויב החיצוני וזה הפנימי בישר הידרדרות שלנו למפלה בזירת המלחמה החדשה.
המתקפה של "המשט ההומניטרי" התחילה ברגע ההכרזה על כוונתה "לפרוץ את המצור האכזרי על עזה", שכידוע, לא קיים, אך ההכרזה עליו כבר משרתת את ההסתה נגד ישראל, עוד לפני שהאונייה הראשונה תגיע לחופי הארץ. חוסר ההבנה לכך בישראל מתבטא בהתייחסות ל"עיתונאים" שיהיו באוניות, שאינם עיתונאים שנשלחו לסקר אירוע בתוקף תפקידם אלא - מתנדבים לכנופיות הטרור, הרוצים לנצל את מעמדם לשידור הצגות של "מעשי זוועה" ישראלים נגד "שוחרי-שלום" לכל העולם.
במקום לגמגם על מה שנעשה או לא נעשה להם - צריך מיד להודיע שכל עיתונאי שירצה לסקר את פעולות
חיל הים להגנה על מי החופים של ישראל מוזמן להגיש בקשה כחוק לדובר צה"ל, במקום לעלות על ספינה היוצאת למסע לא-חוקי. ובאשר לכלל משתתפי המשט הפרובוקטיבי - להודיע שברגע שייעצרו, יועמדו למשפט בישראל, לא רק על כניסה לא-חוקית אלא גם על השתתפות במבצע הסתה של גזענים אנטי-יהודיים, כולל המתהדרים בתעודת עיתונאי, האידיוטים השימושיים שמלווים אותם והבוגד הישראלי שביניהם.
את התמונות שהם מצפים להפיץ ממחזות "התנגדות לא-אלימה" לחיילי צה"ל יש למנוע מראש, על-ידי פרסום אזהרה - שחיל הים מכין מבצע "סטרומה" (בה שונאי ישראל הטביעו 709 מעפילים יהודים), שיטביע כל אונייה שתחדור ללא רשות למים הטריטוריאליים של ישראל. כל זה - בלי מגע פיזי בין לוחמי צה"ל לבריוני המשט, שהם משתוקקים לצלם.
רק כך יבינו שאנו לוקחים ברצינות את המלחמה שנפתחה נגדנו, וזה יהיה סימן גם להמשך הלחימה, שתבלום את המתקפה הנבזית הנמשכת כבר יותר מעשר שנים לדה-לגיטימציה של קיום מדינת היהודים. כל עוד נמשיך לנהוג כסמרטוטים, היודעים רק להצטדק ולהתנצל, תוך התעלמות ממהות המלחמה בה אנו נמצאים, נעודד את המשך המלחמה הזו, שהמפלה בה מובטחת מראש.